שאלה
שלום רב!
1. בישלנו מרק ולתוכו הוספנו יין שביעית כדי להוסיף טעם.האם מותר לזרוק את המרק?שמנו כמות קטנה של יין.
2. האם מותר לקרוע בשבת ניילון בסימני חיתוך שלו שנועדו לפתיחה?
3. האם מותר להבריג מקל למטאטא?
4. האם כהן יכול לוותר על הזכות שלו לעלות ראשון לתורה? אני מניח אין פה חשש שהוא ממזר או משהו כזה מפני שראו אותו כבר מברך בברכת כהנים.והאם הוא צריך לצאת מביהכ"ס?
5. מה הטעם בברכת כהנים הרי ברור שה' הוא זה שמברך אותנו והכהנים לכאורה סתם עושים תנועות עם היידים?
6. אנחנו אומרים "מלא כול הארץ כבודו" אם זה כך למה אנחנו מקריבים רק בבית המיקדש? וגם למה אמרו לנו לאיפה להיתפלל הרי לא משנה לאיפה תיתיפלל ה' עומד מולך?
תודה רבה!
5.
תשובה
שלום וברכה,
1. מדוע לזרוק את המרק - עדיף להתאמץ ולאכול אותו. 'שביעית' אינה בטלה אלא הופכת את המרק לכולו בקדושת שביעית. (אתה יכול לעיין במשניות הדנות בטעם שנותן פרי של שביעית, וכן בביעור הולכים לפי המוקדם שבתערובת)
2. לא.
3. האם כוונתך בשבת - בד"כ לא אלא אם זה אופן שימושו הקבוע כבר מזמן.
4. כהן יכול לוותר ובמקרה כזה עליו לצאת מבית הכנסת. אם אין סיבה מיוחדת ראוי שלא לעשות זאת כי בכך הוא מונע קיום תקנת חכמים. אם יש סיבה מיוחדת - ראוי שיעשה זאת.
5. לדעה אחת ה' הוא מברך אותנו דרכם ולדעה שניה הם פונים לשם שיברך אותנו. בלשון ההלכה האם הכהנים הם שליחי השם או שליחים שלנו.
צורת הידים וכיוון הכהנים מפורש בשולחן ערוד סימן קכח. לנו המתברכים אין להסתכל על ידיהם (גם לא המכוסות).
6. הקב"ה מלא כל הארץ כבודו ומצד שני יש נקודות שאנו כבני אדם צריכים להתייחס אליהם ולכן מראש אנו מתפללים לכיוון ירושלים.
כבר במדבר הקב"ה מבקש מעם ישראל "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - אתה יכול לעיין במפרשים על התורה שם.
לסבר את אוזנך אתן שתי דוגמאות:
א. כאשר מזמינים משהו חשוב עושים לו כסא לשבת עליו וכך המשכן מבחינתנו הוא הבעת הרצון שלנו שה' יופיע בקרבנו. ובית מקדש אחד מראה שאנו מאוחדים בכלל וברצון זה בפרט.
ב. זכוכית מגדלת מרכזת את קרני האור לנקודה אחת. האור עדיין קיים ומאיר בכל מקום אבל בנקודה אחת הרבה יותר - כך בעיני בית המקדש בהקשר לשאלתך
בברכה דוד לוי