הלוואה וצ'ק שחזר

שלום
אשריך שזכית לגמול חסדים. צריך לדון אותו לכף זכות ולדבר אתו על זה אבל אם אין לו הסבר משכנע להבא אל תלווה כי בסופו של דבר, רק נזק יצא מהלוואות כאלו , המלווה מפסיד כסף וזמן, ובנוסף לכך נגרמת לו אכזבה ממעשי החסד, ואילו הלווה נחשב רשע, שנאמר (תהילים לז, כא): "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם".[ כדי שלא להגיע לכך, פסק ה'שולחן-ערוך' (חו"מ צז, ד), שאין להלוות כסף לאדם בעל מידות רעות, בזבזן או לא אחראי, שיש חשש סביר שלא יחזיר את חובו.
כדי למנוע מצבים לא נעימים, [נפסקה הלכה (שו"ע ע, א), שאסור להלוות בלא עדים, שמא הלווה ישכח את ההלוואה ולא ישלם, ויעבור על גזל. ואם אין עדים או כשרוצים לשמור את עניין ההלוואה בסוד, ישנן עוד שתי אפשרויות, או להלוות בשטר, כך שהכל כתוב ורשום - מהו סכום ההלוואה ומתי צריך להחזירה, או להלוות על המשכון, שוודאי במקרה כזה הלווה לא ישכח את ההלוואה, ואפילו אם ישכח - המשכון יזכיר לו. ומוסיף ה'שולחן-ערוך', שאפילו אם ההלוואה מיועדת לתלמיד חכם, שוודאי אין לחשוד בו שיכפור במזיד בהלוואה ויסרב לשלם, בכל זאת חייבים להלוות בעדים או בשטר או על משכון, והטעם הוא, שתלמיד חכם מחמת טרדתו ושקיעתו בלימוד, עלול לשכוח את ההלוואה. וכדי שלא להגיע למקרה לא נעים שכזה, מצווה להלוות רק עם שטר או עדים או משכון.]
ואם המלווה אינו עושה כן, כתב ה'שולחן-ערוך' שעובר משום "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד), וגורם קללה לעצמו, שהבריות יקללוהו ויאמרו, הנה זה אדם התובע מחבירו מה שאינו חייב לו.


ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=384