הימורים

בהימור בקזינו וכד' יש לדון על שני דברים:
א. אסמכתא, והיינו שכ"א מהצדדים אין לו רצון להקנות באמת, ולכן לקיחת הכסף ממנו אסורה משום גזל, ומצאנו ברמ"א חו"מ ר"ז ג' שכתב שמשחק בקוביא אינו אסמכתא ונימק זאת מכמה סיבות: 1. אסמכתא זהו כאשר הדבר אינו תלוי בו ותלוי רק באחרים, אולם במשחק בקוביא אין הדבר כ"כ בידו ואינו כ"כ ביד אחרים ולכן אינו אסמכתא אם המעות הם מוכנים. דהיינו שכ"א "שם" את הכסף בצד ומזומן לתת אותו, והוסיף שי"א שצריך שאותו מקום שהכסף הושם שם יהיה קנוי לכ"א מהמשחקים.
2. ועוד כתב הרמ"א וז"ל: "י"א הא דמשחק בקוביא לא הוי אסמכתא, הוא מטעם דמאחר ששניהם מתנין זה כנגד זה, וכל אחד יוכל להפסיד, אגב דבעי למקני גמר ומקני. ולכן כל שנים שהמרו זה עם זה, קנו אם קנו מידן. ודוקא שאין בידן גם כן, אבל מה שבידן, לא, כמו שנתבאר גבי ערבון בסמוך סעיף י"א (טור ומרדכי פרק איזהו נשך בשם ר"ת)." ולפי טעם זה צריך שיעשו קנין ביניהם קודם לכן וכמ"כ שהכסף לא יהיה ביד המתחייב. לסכום לדעת הרמ"א אין בעיה של אסמכתא
ולדעת הרמ"א יש להתיר כשהכסף מזומן לתת.
ב. הבעיה השניה מכונה בדברי חז"ל: "אינו עוסק בישובו של עולם", בשו"ע חו"מ שע א-ב כתב: "יש דברים שאסרו חכמים משום גזל, והעובר עליהם הרי זה גזלן מדבריהם: מפריחי יונים ומשחקים בקוביא ... המשחקים בקוביא כיצד, אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות, ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח כך וכך. וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך, וכל כיוצא בדברים אלו, הכל אסור, וגזל מדבריהם הוא." מבואר לדעת המחבר שאין זה גזל מהתורה אלא מדרבנן.
ובס"ג כתב: "(טור הביאו בס"ו) יש מי שאומר שהמשחק בקוביא עם העובד כוכבים אין בו משום גזל, אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים, שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ויישובו של עולם. וחלקו עליו לומר שאינו פסול אלא אם כן אין לו אומנות אחרת." והיינו שלפי דעת היש מי שאומר מה שאסרו מדרבנן לשחק בקוביה זהו דווקא עם ישראל, שאז יש בזה גזל דרבנן, אבל עם גוי אין בזה גזל דרבנן, אלא יש איסור עיסוק בדברים בטלים, ובזה יש חולקים וסוברים שאיסור דברים בטלים קיים רק במי שאין לו אומנות אחרת.
והוסיף הרמ"א: "אבל אם יש לו אומנות אחרת, אפילו משחק עם ישראל אינו פסול (טור). וע"ל סימן ר"ז סעיף י"ג. וכבר פשט המנהג כסברא האחרונה לשחוק בקוביא, ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא."
ולפ"ז נמצא: לדעת השו"ע במשחק בקוביא עם ישראל יש איסור גזל מדרבנן, ובמשחק עם גוי אין גזל דרבנן אלא שיש בעיה של אינו עוסק בישובו של עולם, לכהפ"ח כשאין לו עבודה אחרת. לדעת הרמ"א משחק בקוביא שיש לו אומנות אחרת מותר אפילו עם ישראל, ואם אין לו אומנות אחרת אסור מחמת שאינו עוסק בישובו של עולם.
למעשה נמצא שהספרדים הפוסקים כשו"ע אסור לשחק עם ישראל, ואם כל השאר גויים יש להתיר כשיש למשחק אומנות אחרת, ולאשכנזים למי שיש עבודה אחרת מותר אפילו לשחק עם
ישראל.

תשובת הרב דרור טוויל שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר