היחס להחמרות הלכתיות

שלום רב

אני לא חושב שהקביעה שלך נכונה. ראשית, משום שפסיקת ההלכה היא לא תמיד מחמירה, אלא מחפשת פעמים רבות את המקומות בהם ניתן להקל ובאילו מקרים יש צורך להקל. שנית, כי לפעמים מה שאת תופסת כחומרא (כמו הדוגמא שהבאת בשאלתך), היא בעצם רק מחלוקת שנפסק בה כשיטה המחמירה ופעם אחרת כשיטה המקילה. הכל לפי הבנת הסוגיה שבה דנים הראשונים והאחרונים שהתעסקו בה.
שלישית, והחשוב מכל, יש צורך להחמיר במקרים מסוימים. אין זה אומר שהתורה רוצה "להקשות על עצמנו את החיים". זה פשוט אומר שבתור בני הקב"ה, אלו שרוצים לעשות את דברו באופן הטוב ביותר, ולהתחבר אליו בקשר הדוק וישיר, מוטלת עלינו לפעמים אף החובה להחמיר על עצמנו במותר לנו. לפעמים כך מגיעים ומתקרבים יותר לרבונו של עולם. ודאי שצריך לדעת מתי ואיך להחמיר, וכל הנוהג בחומרות רבות מידי מחליש מעצמו את כוחות החיים. יש לדעת מתי להחמיר ומתי לא, והדבר תלוי בעיקר בכוחותיו של האדם, בשאיפותיו ובאופן עבודת ה' הקרובה אל ליבו.

אני מצרף כאן קישור למאמרו של ראש הישיבה, הרב יובל שרלו, שמהווה הקדמה לספרו "רשו"ת להחמיר":
http://www.yba.org.il/show.asp?id=24958