שאלה
שלום רב,
יש לי חבר קצת יותר מחצי שנה.
הוא איש חינוך שעובד בבי"ס - מטבע הדברים הרבה מורות סביבו, רובן צעירות מאוד ורווקות.
יש לו חברה מורה שעובדת איתו, שנחשבת לידידה מאוד טובה.
היא בחורה רווקה ופגשתי אותה, ואין לי ספק, הקל שבקלים, שהיא מעוניינת בו.
אני לא חושבת שהוא יבגוד בי, היא לא מאיימת עלי היא גם לא מגיעה לרמה שלי בכלל - הוא מאוהב בי בטירוף והוא לא הטיפוס הבוגדני. אבל הקשר הזה מציק לי.
אפשר לקרוא לי פרימיטיבית אבל היחסים ביניהם לא מתאימים לי. לא נראה לי שיש אישה אחרת שהוא חולק איתה כל מיני מחשבות, שיש אישה, שהיא לא אימו או אחותו, שהוא מתייעץ איתה בסוגיות שקשורות אלינו, ובכלל - למראית עין זה נראה לא טוב - שכן כולם יודעים שאנחנו זוג ושהוא רוצה להתחתן איתי ולא מתאים לי שהוא נראה מסתובב יותר מדי עם אישה אחרת.
מה גם, שאני ניתקתי קשרים עם גברים אחרים (לא באופן מוחלט אבל אני לא מדברת עם אף גבר על בסיס דו יומי - אלא ביחסי עבודה בלבד) ואני יודעת שכשהיא ב"ה תכיר מישהו רציני היא כבר לא תתעניין בחברי.
אני לא יודעת מה לעשות כל כך ושיהיה בעדינות. אני מדי פעם עוקצת אותו על זה אבל ברור שזה לא עוזר. דיברנו על זה כמה פעמים ברצינות אבל אף פעם לא אמרתי לו שאני רוצה שינתק איתה את הקשר וישאר רק על בסיס יחסי עבודה. בפעמים הבודדות שהעליתי את הנושא הוא התעצבן ואמר שאני לא סומכת עליו. ניסיתי להסביר לו את תיאוריית "למראית עין" שלי נראה לי שהוא לא קנה אותה.
למותר לציין שאם אני מדברת עם גבר יותר ממה שנראה לו הוא עושה סצינות קינאה עדינות. אני לא רוצה לחכות עד שהבחורה תכיר מישהו כדי שהיא תצא מחיי - לא ככה זה צריך להיות. הוא אמור להעמיד את רגשותי בעדיפות ראשונה, ולפניה, ולא משנה כמה זמן ואיזה סוג של חברות הייתה ביניהם לפני שהגעתי.
אני רק אציין שהוא בחור נאמן בד"כ ושביחסיו עם מורות אחרות - אין לי בעיה. זו, ספציפית, מעיבה עליי...
מה עושים?....
תשובה
שלום וברכה
מה שאת מתארת אינו פרימיטיביות.
מה שאת מתארת הוא רצון באחדות מוחלטת בין איש ובין אישה, ונאמנות מוחלטת, גם במקומות בהם לא חשים איום בבגידה.
הגמרא בסוף מסכת גיטין אכן מתארת את היחס הראוי הזה שאת רוצה בו.
אין תחליף לשיחה ישירה על הדבר הזה. השיחה אינה צריכה להיות האשמה, וכמו שכתבת – היא לא צריכה להקרין חוסר אמון וחשש מפניה. השיחה צריכה להביע את הכאב שלך, ואת הרצון המשמח שלך שאתם תהיו האחד כלפי השני באופן טוטאלי, ותתמסרו האחד לשני. הנימוק שלך לא צריך להיות חברתי, לא "למראית עין" או כל דבר אחר – הנימוק המשכנע שלך צריך להיות הרצון שלך בו, רק בו, ושלו בך, רק בך.
לאור התגובה שלו את צריכה להחליט על דרכך. אני מקווה שתמצאו את הדרך לכבד את הרצון העמוק שלכם האחד בשני גם בדרך של ויתור האחד לשני על מה שמאוד חשוב לו בדביקות הנשמתית ביניכם.
כל טוב ובהצלחה