שאלה
שלום וברכה,
אני מורה דתי לתנ"ך בבי"ס חילוני עם אופי שמאלני. אני ממש רואה שליחות בעשייתי בבי"ס הספר ודי מוערך.
הקשיים שלי מתגלים בנושאים הבאים ואשמח אם הרב ייתן לי הכוונה בהם:
1. נושא הצניעות הוא מאוד בעייתי בייחוד בתקופת חדשי הקיץ.
2. שמירת נגיעה- תלמידות ללא מודעות נוגעות בי, אני מנסה להסביר, אבל טרם מצאתי את הדרך הטובה לכך.
3. "לא ירבה שיחה" - כנראה ששאר המורות בצוות לא ממש שמעו על גדר זה. מה עושים?
4. חומרי הלמידה החיצוניים- עלינו להשוות ולהתייחס מידי פעם לסיפורי המסופוטומיה. דבר שאני די מתמודד איתו אבל הגעתי לצורת התמודדות מצידי ולא מאיזו הכוונה. האם לרב יש איזו דרך לסייע בכך?
5.חומרי הלמידה הפנימיים- בתור דתי ש"מייצג" את התנ"ך מופנים אליי הרבה חיצים עקב חומרי הלמידה הפנימיים כגון: כיבוש יריחו, מצוות שילוח הקן (סביב נושא זה הייתה לי מלחמת עולם-למרות שהצגתי את כל הגישות).
הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני ממש אוהב ללמד שם. ושוב, מרגיש שליחות.
אשמח אם הרב יתייחס לנקודות שהעלתי ויסייע לי לגבש החלטה להמשך עבודתי במקום.
בברכה,
מורה מבולבל..
תשובה
שלום וברכה
ראשית, כל הכבוד. זו בהחלט עבודה חשובה ואם יש לך את הכישרון לבצע אותה אל תרתע מהמכשולים
1) לגבי צניעות - יש כלל בגמרא שכאשר אדם 'טרוד במלאכתו' אז בעיות הצניעות פחות מטרידות אותו. כלומר ברגע שאתה עסוק בעשיית חינוכית מלאת סיפוק, באופן טבעי אתה פחות שם לב למראה החיצוני של התלמידה וכו'. זה העיקרון המנחה. בתוך זה כמובן יש פרטים - להסב מבטים במקומות שצריך, להימנע להיות במקומות שהדברים כבר ממש בעייתים כמו טיול שנתי בחוף הים וכדומה. לא לשבת ביחידות עם בת להתייעצות וכן על זה הדרך.
2)פשוט להסביר שזה לא נובע מזלזול וניכור אלא בדיוק הפוך: מכבוד לאשה ולמערכת היחסים שצריכה להתעצב בין גבר לאשה על פי היהדות. על פי רוב, כאשר הדברים מוסברים באופן מכובד, בנות לא רק שלא נעלבות אלא מוקסמות מהרעיון
3) כאשר זה לצורך, וצורך זה גם מערכת יחסים חברתית נורמלית בחדר מורים - זה מותר. העיקר לא לעבור גבולות וכולנו יודעים מתי הגבול עובד בין שיחת ידידותית ליותר מכך
4)יצא ספר לאחרונה "תורה ומדע" של הרב אלי הורביץ זצ"ל (בהצאת עמק חברון) לענ"ד יש שם גישה יפה לעניין, כמו כן ראה בסדרת הספרים של הרב זאב סולטונוביץ: בינה לעיתים
5) גם פה יעזרו לך הספרים שהזכרתי, אבל בעיקר מה שחשוב זה האישיות שלך. תאמין לי שלא כ"כ מטריד את התלמיד/ה הממוצע מה קרה בכיבוש יריחו. ברגע שהם מרגישים שיש פה אישיות עמוקה שמשדרת ערכיות אמיתית זה תופס אותם. מעבר לזה כמובן תלמד ספרי אמונה שעוסקים בנושא ותענה תשובות עמוקות ומכובדות. ייתכן שזה לא יפתור את כל השאלות (שרובן נפשיות ולא שכליות) אבל הרושם הכללי יהיה שהמורה הזה הוא "רציני" ויש מה ללמוד ממנו וזה העיקר.
לסיכום - לדעתי, אם אתה מרגיש שאתה מסוגל לשמור את עצמך, בוודאי שאתה צריך להמשיך. הייתי ממליץ לך להיות בקשר צמוד עם ת"ח שקרוב אליך שילווה אותך, בעיקר בעידוד נפשי ורוחני.
בהצלחה רבה חגי