הומור וצחוק סאטירה ובדיחה

ב"ה



ברכה ושלום.


זה טוב לשמוח וזה אפילו מצווה .ויש לזה הרבה השפעות טובות ושחרור לנפש.
אבל יש לדעת לשים את הגבול בין שמחה להוללות.
חוש הומור זה דבר טוב והשאלה היא כיצד האדם משתמש בחוש ההומור כמנוף על מנת ליצור מאזן נפשי חיובי ולא שלילי .

עייני נא בתשובתי "על צחוקים עם בנות ועל קפה שחור" ב:https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30702


ואם מדובר במופעי בידור או בדיחות וכדומה לשם צחוקים וקלות ראש "בראש טוב" ו "בשביל הקטע " אז זה לא בריא ולא ראוי ולא כדאי .כי מה יוצא מזה בסופו של דבר ?
ולכן צריך לבחון את הסיטואציה המדוברת ואת האווירה הכללית שבה נאמרים הדברים ואת הרמה הרוחנית הכללית שקיימת באותו מופע ואז ולהחליט האם הצחוקים האלו הם לעיניין או לא.וההבדל הוא ממש כחט השערה ולכן ההלכה קבעה גבולות מאוד ברורים וחדים שההבדל בינהם הוא לעיתים [חוט אחד של שערה ].
אתן לך דוגמא מעולם אחר לחלוטין. מעולם השחיטה !!
אם שוחטים פרה לצורך אכילת הבשר שלה אז צריך לשחוט רוב של קנה ו ושט (בצוואר )
מה זה רוב?
אם הפרה נשחטה 50 אחוז ועוד "כחוט השערה "אז זה נקרא רוב והפרה כשרה .אם יש חוסר במדידה של "כחוט השערה "הפרה טריפה !!דהיינו 50 אחוז פחות "כחוט של שערה "
הרי לך שמידות ההלכה הם מדוייקות [ומה שמבדיל בין כשר לטרף יכול להיות כחוט השערה.!! ]

ואם ההלכה קבעה גבולות אז אנו משתדלים לשמור על הגבולות ולא להזיז אותם בהתאם לעצת היצר הרע.


אגב,
בשביל להריץ צחוקים בחברה צריך ללכת על המכנה המשותף בכדי להיות "באותו ראש" ואז המכנה המשותף הוא לרוב מאוד נמוך......




בברכה,


עוזיאל