שאלה
שלום הרב,
שאלה (כמובן) :).
האם אתה חושב שזה נכון, להתחתן עם מישהי או שבחורה תתחתן עם מישהו, שמבחינה רציונאלית הכל נכון ולעומת זאת אין משיכה?
כלומר, נאמר ואני חושב שלבחורה יש את התכונות הכי טובות שאפשר לחפש באישה, היא נדיבה, עוזרת, אכפתית, טובת לב וכו' ומבחינתי היא תהיה אמא נהדרת ובכללי אדם נפלא.
מצב שני, אין את הריגוש ואת האהבה הסוערת שלפעמים קורה בין זוגות.
האם נכון ללכת לחתונה במצב כזה?
כי למרות הכל, אני שמעתי פעם שאהבה היא דבר שנבנה ע"י נתינה, והיא תבוא בהמשך אבל היא לא העיקר.
מה הרב אומר?
תודה רבה רבה מראש, הרב.
ערן.
תשובה
שלום וברכה
אין תשובה אחת נכונה לשאלה מורכבת מעין זו.
השאלה היא מי הנפשות הפועלות. אם הן חיות בדרך כלל בדרך של ריגוש וחיים ומשיכה, ועכשיו משיכה כזו לא קיימת – קשה לבנות בית בצורה כזו;
אם הנפשות הפועלות אינן חיות בדרך כלל חיים של ריגוש ומשיכה וכדו' – אזי בוודאי שניתן להקים בית גם בדרך זו.
על כן, הדבר שצריך לעשות במצב הזה הוא קודם כל שהאדם המתלבט ייפגש עם עצמו, ויברר איזה סוג של אדם הוא. לאור מה שהוא מכיר את עצמו – הוא יוכל לדעת מה לעשות במצבים אלה.
בכל מקרה, איני חושב שנכון להתחתן על ההנחה של "אחרי החתונה זה יסתדר". בהחלט ניתן להתחתן כאשר מחליטים שלמרות שזה לא מושלם – רוצים להקים בית ביחד, אולם לא לבנות על כך שלאחר מכן זה יהיה בסדר.
כל טוב