שאלה
שלום כבוד הרב.
בהמשך לשאלתי הקודמת, כאמור אני לקראת נישואין, ואני מוצא חילוקים בתפיסת החיים ביני לבין האשה שאיתה אני מתעתד להתחתן.
נדמה שאני רואה את החיים כתפקיד, שמטרתם להתקדם תמיד בקדושה (שזה ככל הנראה תפיסה שכלית, גברית)
בעוד שהאשה לה אני עומ להנשא רואה את החיים כחויה, ואת גדרי ההלכה והקשר עם ה' באופן יותר טבעי ומובן מאליו. גישתה זו מתסכלת אותי לעיתים קרובות, כי אני מפרש זאת כאילו היא :איננה מספיק רצינית מבחינה תורנית" והיא , בתגובה נעלבת מכך שאני חושב כך, ולא מבינה מדוע אני חושב כך.
ברצוני לדעת אם אכן הבלבול שלי נובע מתוך חוסר הבנה והפנמה של ההבדלים בין איך שגבר חווה את החיים ואת התורה והמצוות ועבודת ה' ואיך שאשה חווה את את אותם העניינים.
בתודה,
***
תשובה
ישנו הבדל מהותי מאוד בין הגבר לאשה. הגבר, בדר"כ הוא שכלי, ואילו האשה משתמשת יותר ברגש. זה באופן כללי. לכן למשל, כאשר אתה שוטף את הבית אתה לא אוהב לחפש לכלוך מתחת לספה כי אתה לא רואה שם כלום. אתה מתמלא סיפוק מהשטיפה כאשר אתה מוציא הרבה לכלוך... אך אצל האשה, היא רוצה שיהיה נקי, לא משנה איפה...
עניין זה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד תחומים, גם במקרה שלך.
הקשר שיש לגבר עם הקב"ה הוא אכן קשר של עבודה, ואילו הקשר של האשה אליו הוא קשר של אהבה. הן יותר קרובות אליו מאיתנו (לכן יש מצוות שהן פטורות מלקיימן) וזאת הסיבה שהן מתייחסות לכל מה שקשור לאמונה בצורה רגשית. אפשר לשמוע שיעורים והרצאות בנושא של הרב אבנר קוואס, הרב לסרי ועוד רבים וטובים.
שיהיה בשעה טובה!