שאלה
הרב שרלו שלום.
קראתי את מאמרך בשבת האחרונה (בהעלותך) בעלון לגבי חטא לשון הרע. ואין ספק שכל עיסוק בלשון הרע, בהלכה ובאגדה, הוא מבורך, מגביר את התודעה ומרחיק את הציבור מן החטא.
אבל ההאשמה בצביעות את אלה שמדברים על מצות עשה ד' של הרמב"ן ולא על מצות עשה ב' - זה לענ"ד לא לעניין. אפשר למנות כמה סיבות, אסתפק בכך שאומר שעובדה שרבים מדברים על לשון הרע, בקרב אנשי ההר ובקרב אנשי השפלה, אצל החרדים ואצל הדתיים, וגם אם יש מקום לשיפור, וגם אם לא מזכירים את הרמב"ן שציטטת - אבל ההאשמה בצביעות היא מרחיקת לכת ואני סבור שאינה במקומה.
בכל הכבוד
איתן
תשובה
שלום וברכה
אני שמח שאני טועה, והמצב טוב יותר ממה שחשבתי.
דבריי מבוססים על דבר פשוט מאוד: אנא סקור את כל מה שנכתב על ידינו בארבעים השנים האחרונות, ומצא כמה פעמים הוזכר הרמב"ן על מצוות ישוב ארץ ישראל וכמה פעמים הרמב"ן על זכרון מרים.
אני חושש שהמציאות היא בעייתית.
כל טוב ותודה על ההערה