שאלה
שלום!
רציתי לדעת האם יש פסול בהבעת דעה לא אמיתית -בעניין לא מהותי - רק כדי לא להעליב? אני מתכוונת, למשל, להבעת דעה בעניין בגד חדש שחברה כבר קנתה, והדילמה שלי היא שמצד אחד זה כבר נקנה ואני לא רוצה לפגוע, אבל מצד שני אני שואפת להיות בנאדם כמה שיותר אמיתי עם עצמי ועם הסביבה, ובנוסף החברה הזו בטח מצפה שאומר את האמת וסומכת על הדעה שלי ומאמינה לי שזו דעתי האמיתית. אז מה עדיף ??
ת-ו-ד-ה
תשובה
שלום וברכה!
הנושא הזה נידון בגמרא במסכת כתובות, לגבי מי שנשא אישה שאיננה כל כך נאה, מה יאמרו לו חבריו. זוהי מחלוקת בין בית שמאי ובין בית הלל, וזה לשון הגמרא כתובות דף יז' עמוד א': "תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? (רש"י: מה אומרים לפניה?). בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא. ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק?! אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו! מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות".
כלומר, בית שמאי אומרים שבשירתם ישירו לו "כלה כמות שהיא", כלומר שלא יאמרו לו שהיא נאה וחסודה, מפני שזה שקר, ואילו בית הלל אומרים שישירו לו "כלה נאה וחסודה", וכידוע, בימינו אנו שרים "כלה נאה וחסודה" ולא "כלה כמות שהיא". ומדוע? מפני שאף על פי שהאמת הצרופה היא כמו בית שמאי, שהרי היא איננה נאה בעיניהם, אך אי אפשר לחיות בעולם הזה על פי האמת הצרופה, "מפני דרכי שלום". על כן אמרו בבריאת העולם "ותשלך אמת ארצה", כלומר שהאמת נפגעה בבריאת העולם מפני שאי אפשר ממש לחיות על פיה. אמנם שואפים אנחנו לדבוק בה ככל שנוכל, אך במקום שיש חשש פגיעה או מריבה, אמרו לנו חכמינו "מותר (ויש אומרים מצווה) לשנות מפני השלום".
כמובן, אין זה היתר גורף, והחכם עיניו בראשו להמעיט בכך ככל שניתן ולהשתדל תמיד שלא להביא את עצמו לידי שקר. אך במקום שנאלץ לשקר, למען השלום, אין זה השקר האסור והמתועב אלא מותר הוא.
בנוגע לדוגמא שנתת, ראי, אם אותה חברה סומכת על דעתיך ורוצה להתייעץ איתך אז תאמרי לה את דעתך, שהרי זה מה שהיא רוצה לשמוע. אלא שגם אם לדעתך טעמה איננו ערב לך, תמצאי את המילים הנכונות והנעימות לומר זאת באופן שלא תפגע. תמצאי את נקודת הטוב שבדעתה, תדגישי אותה ואחר כך תבואי לציין בעדינות אילו נקודות אינן לפי טעמך. כל זה אם היא עדיין לא קנתה את הבגד.
במקרה שהחברה כבר קנתה את הבגד והיא שואלת עליו, הרי שהיא שואלת כי היא רוצה לשמוע שזה יפה, ועל זה אמרו בית הלל שצריך לומר שהוא יפה, "מי שקנה מקח מן השוק, יגננו בעיניו או ישבחנו בעיניו?" כלומר, כשאדם קנה משהו בשוק, אל תאמר לו שהוא מגונה, אלא תשבח אותו, ואין זה שקר, שהרי בעיני הקונה הוא יפה, עובדה שהוא בחר לקנותו.
בברכה רבה
ראובן, חברים מקשיבים