שאלה
שלום וברכה
שאלתי נוגעת לעניין רבית
לפני כשלוש שנים הלוויתי לחברה סך נכבד (כמה עשרות אלפי ש"ח) כיון שהיא בנתה את ביתה והיתהזקוקה לכסף, למה היא הגדירה אז, כתקופה של כחודשיים שלושה- ובכך , כך מסרה , תחסוך הצורך במשכנתא .
ההלואה היתה שקלית ולא סיכמנו דבר אלא, שבתום התקופה הנ"ל כשאז היה צפוי להגיע לה כסף ממקור אחר, היא תחזיר את הכסף.
התקופה הנ"ל חלפהוגם חודשים רבים אחר כך, והיא לא החזירה הכסף. מדי פעם הנושא היה עולה ביננו והיא תמיד אמרה שלא נעים לה אך אני לא לחצתי וגם אמרתי לה שלא נורא, שכן לא הייתי צריכה את הכסף לשמוש דחוף ואמרתי לה שכשזה יהיה מעשי אבקש שתעביר מיידית.
בסופו של דבר , כשעמדתי בעצמי לרכוש דירה, פניתי וביקשתי ממנה את הכסף, נדרשו לה יותר מחודשיים להעביר לי את הכסף, ואז אמרה שהיא רוצה לשלם הצמדה ורבית. (החברה אינה דתייה) סרבתי לקבל רבית ולגבי הצמדה, לא ברור אם ניתן לקחת.
אציין כי לו הייתי יודעת מלכתחילה כי לא מדובר בהלוואה לתקופה קצרה אני מניחה (בדיעבד אמנם,] אבל לפי היכרותי את עצמי)שלא הייתי נותנת את הכסף ללא קביעה של מנגנון הצמדה , סביר ביותר שהצמדה לדולר.
השאלה היא, בנסיבות האלה, האם אני רשאית לקבל הפרשי הצמדה למדד או לדואר (ובין היתר גם לאור העובדה שזה חדל להיות הלוואה על פי ההסכמה המקורית כבר לפני זמן רב??)
אודה מאד לתשובה דחופה, ואציין בהקשר זה שפניתי לפני למעלה משבועיים לרב אחר אצלכם בשאלה זהה ופנייתי זו נובעת מכך שלא נעניתי
תודה רבה מראש
חלפו להם אותם
תשובה
תשובה ראשונה של הרב אריאל בראלי
איסור ריבית הוא תוספת תשלום על סכום קרן ההלוואה . כאשר סיבת ההוספה היא הצמדה למדד נחלקו הפוסקים (יעויין תחומין ו'). יש שהקלו היות ו"כוח הקניה" של הכסף ירד לכן תוספת התשלום היא רק לשמירת ערך הכסף .(דימו את הדבר לגמ' בב"ק צז: על מטבע שנפסל) .הרבה פוסקים החמירו היות ולא מדובר על פיחות במטבע , אלא על ירידת "כוח הקניה" ההגדרה היא שהכסף נשאר אותו כסף , והחפצים התייקרו , וממילא התוספת אסורה. (יעויין אגרות משה חלק ג' סי' לז' שהקל רק כאשר הסכום צמוד לדולר ).
במקרה שלך , לא מדובר על איסור ריבית מהתורה היות ולא סיכמתם על כך מראש ובמיוחד שהלווה מציע מיוזמתו את תוספת ההצמדה. ואף שמדרבנן אסורה כל מתנה על ההלוואה , כאן שישנה סברה שאין זו ריבית ,אפשר להקל (כך הורה הגאון הרב אשר וויס שליט"א). עדיף שסכום ההלוואה יוחזר בנפרד מסכום ההצמדה. להבא צריך להלוות כסף רק עם היתר עסקה המאפשר להתנות מראש הצמדה למדד.
תשובת הרב בראלי שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר
תשובה שניה של הרב דרור טוויל:
במקרה שלפנינו ההלוואה הייתה שקלית, והמלווה רוצה לאחר שנעשתה ההלוואה להצמידה לדולר או למדד. והדין בזה:
א. הצמדה למדד אסורה אפילו כשנעשתה מראש, אא"כ נעשה היתר עסקה.
ב. הצמדה לדולר שנעשתה מלכתחילה נחלקו בה הפוסקים, אם נחשב כהלוואת דולרים ומותר או שנחשב כהלוואה שקלים ואסור, במקרה שלפנינו כיון שלא נעשתה הצמדה מראש לכל הדעות ה"ז הלוואת שקלים ואסור להחזיר בדולרים.
תשובת הרב דרור טוויל שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר