שאלה
שלום וברכה...
רציתי להתיעץ עם הרב מה אני אמורה לעשות...
כיום אני נערה בת 17, בערך כשהייתי בת 13 14,
נחשפתי לחברה לא הכי טובה, ז"א...אני דתיה מבית והכל ותמיד האמנתי והשתדלתי...
אבל הייתה לי חבר חילוניה שגם ההורים ניסו להרחיק אותי ממנה,ואת האמת בצדק!
עכשיו כשאני כבר יותר התבגרתי אני הבנתי שהיא סוג של הרסה לי את הנעורים.
הייתי ילדה מאוד מאוד מאוד תמימה, וגם ילדה יפה מאוד לא בעניין של להשוויץ פשוט אני מנסה לתארך לך את גודל הסיכון של ילדה יפה וילדה תמימה.הרבה בנים אהבו אותי וגם אותה, והיא הלכה איתם סתם..והיא גרמה לי להבין שזה מותר סתם ככה להתנשק עם בן למרות שאצלי בבית זה אסור כמובן! אז הסתרתי ...והייתה לי תקופה כזאת בגילאי 13-15.. שהייתי סתם עם בנים , (לא יותר מנשיקה) והייתי הולכת לים מעורב , ואני והיא לפעמיים היינו נכנסות בייחד לאתרים לא צנועים. לפני כשנה בערך כשיותר התבגרתי אמרתי שאני צריכה להתרחק ממנה בדחיפות , כי קודם זה היה רק נשיקה ואח"כ חס וחלילה זה נגרר ונגרר לדברים יותר גרועים.
אז התרחקתי ממנה והתחזקתי, ונפרדתי מהחבר שהיה לי במטרה כזו שאני לא רוצה חבר ואולי הוא ייעכב לי את הזיווג האמיתי שלי למרות שאהבתי אותו...
בקיצור אני ממש בכיתי תקופה מסוימת על כמה שהייתי מטומטמת ותמימה ואהבתי את כל הדברים האלה ולא ראיתי את הרע בזה וחשבתי שההורים שלי סתם "מהדור הישן" ובעצם כל מה שהם אמרו הכל היה צודק!
עכשיו הכירו לי במשפחה איזה בחור לקשר רציני לחתונה...רציתי לדעת האם כל החטאים האלו של פעם של הנעורים אני צריכה לספר לו ?
אני חושבת שהוא ממש התאכזב במידה והוא ידע מזה , לא נראה לי שהוא יסרב אבל זה יאכזב אותי, כי בסה"כ אני נראית ילדה מאוד תמימה כזו איך אומרים "ילדה טובה מבית טוב".
וכאילו זה ממש יוריד מהכבוד שלי אם אני יספר לו ובעצם כל הדברים האלה שעשיתי פעם זה לא אני של עכשיו ,וברוך ה' נשארתי שלמה עם הגוף שלי ולא עשיתי את הדבר הנורא מכל . מה אני אמורה לעשות לספר לו על זה ?