האם התורה היא חוכמה?

לאורן שלום וברכה,
שאלת האם התורה חכמה, האם יש בה אתגרים אנליטים, שמחדדים את השכל. האם היא משתווה לשאר החכמות, או שהיא דת של פולקלור, מנהגים וכו', ואין בה עומק רעיוני ומחשבתי.
ראשית צריך לדעת שיש בתורה רמות שונות, כמו שיש במתמטיקה רמות שונות, לא כל מה שמכיר ילד בגן ביחס לאלוקים, מכיר ילד בכיתה ה'. ולא כל מה שמכיר נער בתיכון יודע רב אחרי שנות לימוד רבות. גם בין הרבנים יש יודעים יותר, יש בקיאים יותר, יש מעמיקים יותר, יש שעוסקים בנגלה ויש בנסתר.
בכל הרמות התורה מפתחת את שכלו של הלומד, היא משפיעה על ידיעותיו, אך במידה רבה יותר היא מפתחת בו מה שנקרא "שכל של תורה". המונח הזה, "שכל של תורה", מבטא חשיבה אנליטית ויכולת ניתוח ושיפוט המושפעות ממימד תורני. יש במתמיטיקה "חשיבה מתמטית", ופרושה הסתכלות על הבעיה מנקודת הסתכלות מתמטית. פיתוח ה"שכל התורני" הוא הליך של שנים של התמדה גדולה, של עמקות רבה, של עיון בלתי פוסק, שאחריהם יוכל האדם, לנתח כל בעיה מצדדיה התורנים. בכדי להשיג "שכל של תורה", ברמתו הגבוהה,יש צורך בהיקף גדול בכל הנושאים התורניים, אך יותר מכך מיוחדת ה"חשיבה האנלטית התורנית" שאין לה אח ורע בכל החכמות האחרות. אין שום מקבילה, במונחי החשיבה, בשיטות המחקר, בגישה לפתרון, בשום אחת מהחכמות.
יתרון נוסף לתורה שאין דבר שאינו רמוז בתורה, אין נושא שהוא מחוץ לתחומי התורה, "הכל מכל כל". אין נושא שלא שייך לדבר עליו, לחקור אותו ולהתבונן עליו מתוך "משקפיים" של תורה. הלכה, אגדה, פילוסופיה, מדעים, רגשות, מוסר, אהבה, בין אדם לחבירו, בין אדם למקום, הסביבה והסובב, ממש בכל התחומים, בכל ההסתכלויות. אין נושא שלא נשאלו עליו הרבנים במהלך הדורות.
"תניא, רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינין - חכמה נתווספת בהם, שנאמר: (איוב, י"ב) "בישישים חכמה וארך ימים תבונה". ועמי הארץ, כל זמן שמזקינין - טפשות נתווספת בהן, שנאמר (איוב, י"ב) "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח". (מסכת שבת קנ"ב ע"א). דבר זה מוכח בחוש, כיצד בציבור האקדמאי, מי שהגיע לגיל קצת מבוגר, מייד הוא הופך לכלי חסר ערך, אין הוא מספיק להתעדכן, ומקומו נדחק לצד. אך "זקני תלמידי חכמים" הם גדולי הדור שעל פיהם ישק כל דבר.
כל זה מצד החכמה, השכלית הפשוטה והנראית לעין. אך לתורה יש רבדים רבים עמוקים יותר, קדושים יותר, סגוליים – פנימיים יותר, שמעלים אותה הרבה מעל שאר החכמות "גבוה מעל גבוה". הרב קוק מכנה את התורה "חכמת הקודש הפועלת" בשל יכולתה ליצור ולברוא, "אם לא בריתי יומם ולילה וחוקת שמים וארץ לא שמתי", "הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם". וממילא, כותב הרב קוק זצ"ל, התורה יש בכוחה להשפיע על נפש הלומד אותה, לישר אותה, לזכך אותה ולהעלות אותה. חכמי המוסר אומרים "כי מתמטיקאי אינו נהפך למשולש, אך רב חייב להפוך לאיש תורה".

בברכת התורה
שמיר, חברים מקשיבים
לסיום כמה מקורות לעיון והעמקה:
א') אורות הקודש (הרב קוק) כרך א' פסקה א' (קצת קשה אבל שווה את המאמץ).
ב') אמונות (הרב הס) כרך ב' עמ' 30 - 41 (מאמרים בשם "ההיו חכמינו חכמים", ו"חידושים במדע".
בהצלחה.