שאל את הרב

האם הקב"ה אוהב אותנו ללא תנאי?

חדשות כיפה הרב ארז משה דורון 08/05/12 14:49 טז באייר התשעב

שאלה

שלום לכבוד הרב, אני בת 26, דתייה מבית. נשואה 1. בעקבות תהליך של בירור פנימי עמוק שאני עוברת כרגע, התעוררה לי שאלה חשובה:

האם אני צריכה להתייחס לקב"ה כמי שאוהב אותי כפי שאני? או כמי שמתבונן עליי ולעיתים מרוצה ולעיתים לא מרוצה, ומצפה ממני להשתנות? השאלה נובעת מתחושה שעד כה בחיי, חיפשתי באובססיביות כל הזמן קשר עם דמות אנושית שתקבל אותי כפי שאני, תכיל אותי, עם כל מה שקיים בי, בלי לדון אותי ובלי לצפות ממני. ופתאום אני חושבת על זה שאולי זה הקשר האידיאלי שאמור להיות בינינו לקב"ה? (ומתוך כך- בתוך האדם, לעצמו) אך אם כן- היכן נכנס כל נושא השכר ועונש וכו'? ידוע ש"חטא ישראל, אע"פ שחטא, ישראל הוא", אמנם ה' מקבל כל יהודי, אך עם תנאי- לעבוד אותו, לשוב אליו. אם כן, הקשר עם ה' תמיד יהיה עם תנאים, ואיך ירגיש אדם רצון לשוב אם לא יהיה לו כשלב ראשוני מקום בעולם שם הוא יודע שמקבלים אותו כפי שהוא, למרות הכל? כמו שמדברים היום על "לקבל את עצמך כפי שאתה כרגע, עם מה שיש בך" ומתוך זה להתקדם.

תשובה

נשמה יקרה,
כל הורה אוהב את ילדיו אהבת נפש בלי תנאי. יהיו מה שיהיו, יעשו מה שיעשו, תמיד הם בניו. וכמו כן גם הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו אהבת עולם בלי שום תנאי ובלי שום גבול, ולכן קראנו בנים, כמו שכותבת הגמרא: "בין כך ובין כך קרויים לך בנים".

אבל כל הורה גם רוצה שילדיו יגדלו ויתפתחו ויתבגרו ויעמדו ברשות עצמם, שיוציאו את כל הטוב שבהם מכוח אל הפועל. ומהמקום הזה הוא מציב בפני ילדיו אתגרים, שם להם גבולות של מותר ואסור ומדריך אותם בדרך הישר. וכמו כן גם הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו על שכר ועונש, מותר ואסור ומציב לנו אתגרים ושאיפות כדי לקדם ולבגר אותנו.

רבינו מתאר את זה באופן פשוט כשני סוגי אהבה שקיימים בין אב לבנו וממילא גם בין הקדוש ברוך הוא לבינינו: "כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבוֹת, אַחַת שֶׁהִיא אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים, שֶׁבְּכָל יוֹם, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, יֵשׁ שָׁם אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה שֶׁבְּפעַל (כלומר אהבה שתלויה במעשי האדם) וְיֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהוּא בְּכוחַ, הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם קדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ וּבְמחוֹ (כלומר אהבה שאינה תלויה במעשים) לְמָשָׁל, יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג זאת הָאַהֲבָה וְהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַבֵּן וּבֵין הָאָב כְּשֶׁעֲדַיִן הַבֵּן בְּמוחַ הָאָב קדֶם הַהוֹלָדָה, זֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג עַכְשָׁו כִּי אֵין מַשִּׂיגִין עַכְשָׁו כִּי אִם בִּזְמַן וּבְמִדּוֹת, וְאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ וּבְמחוֹ הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְאֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם לְבוּשׁ" (ליקוטי מוהר"ן ל"ג סעיף ה')

בדרך זו אנחנו צריכים גם לנהוג כלפי עצמנו. מצד אחד לאהוב את עצמנו ללא תנאי, להכיל ולחבק את כל מה שיש בנו, כולל הדברים הכי קטנים וילדותיים. ומצד שני לגדל את הרצון שלנו להשתנות ולהשתפר, להציב לעצמנו אתגרים ולעזור לעצמנו בדרך של קבלת אחריות מעשית ויום יומית, להגיע לכל יעדי חיינו.
בהצלחה רבה
ארז



כתבות נוספות