שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב.
כבר הרבה זמן אני מאוד מתעניין באמונות העמים הזרים(נצרות, איסלאם) אני לומד אודותיהן המון משיעורים של הרבנים במכון מאיר(הרב שרקי הרב לונדין וכו') עכשיו באחד מהשיעורים ששמעתי הרב הזכיר שההטפה של הנצרות היא להשתחרר מהעולם הזה, שהעולם הזה שפל וטמא והמטרה היחידה היא העולם הבא. כמו שמובא בכתבי הנצרות שרוב בני האדם נולדים לגיהנום ומיעוטים לגן עדן והדרך היחידה לזכות לגן עדן העלין עפ"י הנצרות היא לסבול כמה שיותר בעולם הזה(ראה ערך מנזרים וכנסיות). ואנו מוצאים דבר דומה ביהדות אם כי בצורה עקיפה כי יש זרמים ביהדות ויש אפילו ספרים שאומרים שצריך כמה שיותר לסבול בעולם הזה והמטרה היא העולם הבא בלבד! כלומר להידבק בקב"ה כל ימי חייך ולקיים מצוות(אולם עקב זה שהם שייכים ליהדות הם לא יצאו מהדת כלומר לדוגמא מצוות פרו ורבו מחייבת אותם לישוא אישה ולהקים משפחה בניגוד לנצרות שוב ראה ערך מנזרים).
השאלה בכלללי האם היהדות הושפעה באופן עקיף בזמן הגלות מהנצרות?
תשובה
שלום רב
יישר כח על השאלה היפה.
אני רוצה להקדים הקדמה קצרה. בחז"ל יש כמה דעות בקשר לרמז בתורה שבתפילין יש 4 בתים. אחת הדעות היא, שהמילה 'טטפת', שהיא בתורה הפירוש לתפילין, מורכבת משתי מלים לועזיות, שמשמעות כל אחת מהן היא 2. (לשון חז"ל - טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים). עכשיו נשאלת השאלה, לשם מה התורה מתבטאת בשפות זרות? למה היא לא כותבת בלשון הקודש? נושא כזה משמעותי כמו תפילין צריך להתשמש בשפה זרה, ולא באחת אלא בשתים?
התשובה הפנימית לשאלה הזו היא, שבאמת רבונו של עולם נתן תורה, אבל בנוסף לזה, הוא גם מנהיג את עולמו בכל העולם כולו ובכל המציאות כולה. כשאנחנו באים לשמור את דברי התורה, אנחנו לא מתחברים רק לדברי התורה, אלא גם להנהגת הקב"ה את העולם. הקב"ה מנהיג את העולם גם דרך שפות זרות, וחז"ל לימדו אותנו שבבואנו להבין את המילה 'טטפת' שבתורה, צריך להשתמש באותן שפות זרות.
כשחרב המקדש, ועם ישראל גלה מארצו, העולם השתנה. המציאות נסוגה, והתחילה מאיסה בעולם הזה. המאיסה הזו, התבטאה גם בעולם הגדול, והתבטאה גם בעולם התורני. כמובן, שברמה ההלכתית ההשפעה היא מאד מאד זעירה, אבל באופן כללי, יש השפעה כזו. נמצא, שלא הנצרות השפיעה על היהדות, אלא הנהגת הקב"ה את העולם היא זו שמופיעה ומשפיעה, הן בהנהגה הכללית של העולם ושל הדתות, והן בלבות חכמי ישראל מבארי התורה ופוסקי ההלכה.
אגב, השפעות כאלו נמצאות לאורך ההיסטוריה. יש קשר רב בין המהפכה המדעית לפני כמאה וחמישים שנה, ובין המהפכה הלמדנית בלימוד התורה. יש קשר בין הופעת הלאומיות בכל העולם כולו ובין הופעת הציונות ושיבת עם ישראל לארצו ועוד ועוד.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה חשובה מאד. התורה היא נצחית, וגם מה שאמרו גדולי ישראל הוא נצחי. אחרי אלפי שנות תורה, הנפש שלנו מורכבת מקומות על גבי קומות, מרבדים על גבי רבדים. הרובד הזה של הגלות קיים בנפשנו, וטוב שכך. חשוב מאד שנזכור את הפן של מאיסה בעולם הזה, בשביל שלא נמשך אחריו יותר מדי, בשביל שח"ו לא נטבע במצולות החומר. כמובן, עיקר הנהגת הנפש צריכה להיות על פי איך שהקב"ה מנהג את עולמו כיום והדרכת חכמי ישראל היום, אבל יקרה לנו מפז הדרכתם של גדולי ישראל לאורך הדורות, ולכולם יש מקום בנפש ובשכל ובחיבור שלנו לבורא עולם
מקוה שהועלתי מעט, תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי
טוביה
tsbias@Actcom.co.il