מכירים את המשחק הזה: "איפה הייתם כש...?"
טוב, אולי לא ממש משחק, אבל ללא ספק לכולנו יש את התשובה לשאלה: "איפה היינו בשמחת תורה לפני 3 שנים". ב-6 שנים האחרונות כולנו עברנו לא מעט טלטלות: קורונה, שומר החומות, חרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי. אם נוסיף על זה את האתגרים היומימיים שיש לכולנו נקבל שמחה וששון.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
ודווקא עכשיו, 3 שנים אחרי כשאנחנו ברגעים שמתאפשר קצת יותר לנשום אני רוצה לדבר אתכם על חוסן. כן, שוב המילה הזאת. שמענו אותה כל כך הרבה בשנים האחרונות אבל מה עושים איתה בפועל?
בתקופות חירום אנחנו עסוקים בלעבור את היום. לדאוג לילדים, לעקוב אחרי ההנחיות, להחזיק את הבית, לתפקד. כשהעומס קצת יורד, טבעי לרצות לנוח ובצדק. אנחנו זקוקים למנוחה הזאת. לצד המנוחה, ההפוגה היא גם הזדמנות לבדוק מה עבר עלינו, מה נשחק ומה אנחנו רוצים לחזק. לא חייבים לחכות למשבר הבא כדי להתחיל לטפל בעצמנו ובקשרים שלנו.
אז קודם כל - מהו חוסן? חוסן הוא מעין עמוד שדרה פנימי. היכולת לפגוש קושי בלי לאבד לגמרי את היכולת לבחור כיצד להגיב אליו. אפשר לפחד, לכאוב, להתערער וגם להיעזר, ועדיין להיות בעלי חוסן.
אז איך מחזקים אותו? הנה ארבעה סוגי חוסן שאפשר לתרגל כבר עכשיו:
1. חוסן אישי - חוסן אישי מתחיל ביכולת להחזיק את עצמי גם כשהמציאות לא מסתדרת כפי שקיוויתי. לדעת מי אני, מה חשוב לי ומה הערכים שלי ולא לאבד את מי שאני באמת בגלל לחץ, ביקורת, אכזבה או תגובה של אדם אחר. לצד העמידה כארז, אדם בעל חוסן אישי הוא אדם שיש בו מספיק גמישות שמאפשרת לו ללמוד, להשתנות ולהיות מושפע, כמובן מבלי לדעת את הזהות שלו.
אבל לדעת מי אני זה לא מספיק. חוסן דורש גם יכולת להרגיע את עצמי ולהגיב בצורה מקורקעת. כלומר, כשאני נפגעת אני לא חייבת מיד לגרום למישהו אחר להרגיע אותי. אני לומדת לשאת את הרגש ולנהל אותו. ותתפלאו, חוסן כזה לא נבנה במצבי נוחות או מקריאה של ספרי התפתחות אלא דווקא מתוך התמודדות עם אתגרים ומגבלות.
1. חוסן זוגי - חוסן זוגי הוא היכולת של שני אנשים להישאר בקשר גם כאשר הם לא מסכימים, לא רוצים את אותו הדבר או מאכזבים זה את זו. הרבה פעמים זוגות טועים לחשוב שאם יש ביניהם מריבות או ויכוחים אז משהו לא בסדר בהם או בזוגיות (או בבן / בת הזוג כמובן) אבל האמת היא שבזוגיות בריאה יש חוסר הסכמה ופערים והמטרה היא לא לבטל אותם אלא להיות גם "אני" וגם "אנחנו" בו זמנית.
בנוסף, חוסן זוגי נבנה כאשר כל אחד מבני הזוג לוקח אחריות על הויסות העצמי שלו. במקום לתלות את התקווה לשינוי באחר ו"רק אם הוא/היא היו פועלים אחרת הכל היה טוב יותר" כל אחד בוקר עם עצמו - מה קורה לו בתוך הסיטואציה ומה הוא יכול לעשות אחרת.
1. חוסן הורי - גם הוא מתחיל באותה יכולת, רק מול הילדים: להישאר האמא / אבא שאני רוצה להיות גם כשהילד שלי באמצע טנטרום ומוצף. במקום שהרגש שלו יכתיב את אופן התפקוד שלי, אני מנסה להבחין בין מה שהוא מרגיש לבין מה שאני מרגישה, להרגיע את עצמי ולהגיב באופן מקורקע. במילים אחרות לא לקחת על עצמי אוטומטית את הרגשות שלו. גם כאן הורים טועים לחשוב שחוסן הורי פירושו נוקשות אבל האמת היא שחוסן הורי כולל בתוכו גם את אותה גמישות שכתבתי עליה בהתחלה- היכולת להקשיב לאחר "בתנאים שלו" מבלי לנטוש את "התנאים שלי". זה אומר שאני יכולה לראות שהילד שלי מאוד רוצה משהו, ואני אבין אותו ואפילו אהיה מושפעת ממנו, אבל עדיין אחזיק בסולם הערכים ההורי שלי. הורות דורשת במיוחד את היכולת לשאת אי נוחות למען דבר בעל משמעות. כי בינינו, ילדים לא תמיד יהיו מרוצים מאיתנו, ובתוך חיינו כהורים יש לא מעט רגעים של עייפות ותסכול, דאגות ואכזבות. להיות הורה בעל חוסן זה לא אומר להיפטר מכל אלו אלא לשאת בתוכי את האמונה שכל זה שווה לי למען הערכים והמטרות ההוריות שהצבתי.
2. חוסן אמוני - לא יכולתי שלא לסיים את הטור הזה עם החלק שבעיני הוא הליבה של כל מה שכתבתי עד כה. חוסן אמוני הוא היכולת להחזיק באמונה בה' יתברך לטוב ולמוטב. הידיעה ש"גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד". אולי לא כולם יסכימו איתי, אבל בעיני חוסן אמוני זה להסכים לכעוס ולכאוב ובזו זמנית להודות, להלל ולשבח את ה' יתברך. זו ההבנה העמוקה שיש כאן תכנית אלוקית גדולה יותר ממה שאנחנו רואים ויש מנהיג לבירה. אחרי 3 שנים לא פשוטות שעברנו מדהים לראות את הפריחה בחוסן האמוני, למרות התחזיות השחורות וכולי תקווה שזה רק ילך ויגבר.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.