האם באמת אין ייאוש בעולם??

שלום לך.
את בוודאי צודקת. קשה מאד להחזיק מעמד בלי ליפול. וכשאני נופל- אני כבר מרגיש "אבוד", והסיכוי שתבוא עוד נפילה- גדול. אולי זה מה שאמרו חכמים (אבות, פרק ד' משנה ב') "עבירה גוררת עבירה": היאוש הנובע מהנפילה בעבירה אחת- גורר את העבירה הבאה...
אך אם הקב"ה ציווה אותנו לשמור מצוותיו, כנראה שיש לנו כוח לקום להתעודד, להתנער מהדברים השליליים שעשיתי, ולעשות דברים חיוביים, שיהפכו את ה"מומנטום" לכיוון חיובי: השמחה הבאה מקיום מצווה אחת, תחזק אותי לקיום מצווה נוספת כמאמר חכמים (מסכת אבות, ד', ב') "מצוה גוררת מצוה".
דרשנים דרשו את הפסוק (תהלים ל"ד ט"ו) "מי האיש החפץ חיים... סור מרע ועשה טוב" בצורה השונה מפירוש פשט הפסוק: אם חפץ חיים אתה, ואתה מרגיש כי אתה מתייאש בגלל הרע שעשית, תפסיק לחשוב על הדברים השליליים שעשית- "סור (במחשבתך) מרע", ואז תוכל לעשות טוב, ולהתחזק בו. (וכאשר תרגיש מספיק חזק לעסוק ברע כדי לברר מה עשית ואיך להתנתק ממנו- או אז, רק אז, מנקודה של חוזקה, תחזור אליו, במחשבותיך.
וכך מסביר ומדריך הרב קוק זצ"ל בספרו "אורות התשובה":
פרק ז': "העוונות הם מחיצות מבדילות בינינו ובין האור של ההשגה הבהירה... ומכל מקום, אין זה מעכב, וע"י התגברות גדולה זוכים לתשובה..."
פרק ח': "המכאוב שמרגישים ברעיון התשובה... בא מפני הניתוקים שחלקי הנפש הרעים הולכים וניתקים מעצמיות הנפש... וכל ניתוק מביא כאב..."
פרק י"ג: "אל יבהל אדם מפני המניעות שיש לו על התשובה. ואפילו אם התשובה קשה לו... ומתוך איזו רפיונות איננו יכול לתקן... אל יניח בלבבו שום חלישות דעת... ואין ספק שמתוך ההשלמה בכל מה שאין לו מניעות יזכהו ה' יתברך לתקן בכי טוב גם את כל הדברים שיש לו עליהם מניעות גדולות שאי אפשר לו לנצחן".