האם אפשר להתעלם מהקבלה?

בס"ד

שלום וברכה.

השאלה היא מהי נקודת המוצא.
[למה אדם זה חושב ש"ניתן להיות דתי ושומר מצוות גם בלי להתעסק עם הקבלה"?]

אם הוא אומר בענווה – נכון שהקבלה היא דבר ה', היא חלק מהתורה, נכון שרבים מגדולי ישראל עוסקים בה ונכון שזו מעלה גדולה לעסוק בה בזמן המתאים, אבל אני כרגע לא במדרגה הזו, זו אמירה שיש לה מקום.

אבל אם הוא אומר שזה מיותר בשבילו – זו טעות חמורה. [וככה התאור שתיארת נשמע]. גם אם האדם רואה את עצמו יותר שייך לעולם הנגלה, [למה קיום הדברים שנובעים מהקבלה הוא "בעל כרחו"?]
האם הוא חושב שדברים שתיקנו גדולי ישראל הינם מיותרים?
להיפך, הוא צריך לשמוח שלמרות שהוא לא מתמצא בקבלה יש לו יכולת להתחבר אליה ברמה מסויימת גם בלי הרבה מאמץ.

למה לא להיות מעוניין בהם?
למה לא להיות מעוניין בדבר ה'?

מקובל בשם החתם סופר שאמר. כי מי שבנגלה אומר כי הוא לא מאמין בנסתר. יש לחשוש כי בנסתר הוא אומר שאינו מאמין בנגלה.

וגם רבותינו בעל השולחן ערוך מרן רבי יוסף קארו ז"ל "גדול הפוסקים" אמרו כי יש לפסוק הלכות על פי הקבלה והזוהר ושילב בכתביו בעשרות מקומות פסקי הלכה על פי הזוהר הקדוש, על פי הכלל שכתב (בסימן לז ובסימן נט ובעוד מקומות) כי ["בכל מקום שלא נתבאר בגמרא במפורש נגד הזוהר - הולכים כמו הזוהר, אף כנגד הפוסקים".]
גם הרמ"א פסק בכמה דברים כדברי הזוהר והמקובלים.

ובספר "ארץ החיים" שהביא את כללי הפסיקה הנהוגים בארץ ישראל, שם כתב בכלל יג' בשם החיד"א ז"ל ופוסקים רבים שכלל זה הוא אף על פסקי האר"י ז"ל, וכמנהגי האר"י ז"ל אלו נהגו כל קהילות הספרדים בכל מקום.

בימינו גם רבים מהאשכנזים נוקטים בהרבה מקומות בדרך זו, כפי שכתב הגאון החסיד השל"ה ז"ל (במסכת חולין דף קיב:) [ד"אנחנו יושבי ארץ ישראל - נמשכים אחר קבלת הזוהר הקדוש".] כפי שידוע ומפורסם למשל בענין הנחת תפילין בחול המועד ועוד.

למסקנה בימינו אי אפשר להיות מאמין בלי להאמין שדברי רבי שמעון בגמרא מחייבים אותנו ורבי שמעון בזוהר לא מחייב. כי דברי רבי יוסף קארו על תפילין מחייבים אותנו ודבריו על הזוהר לא מחייבים.

בקיצור אמונה באלוקים ובתורתו בלי הזוהר והקבלה היא כל כך חסרה שאין לה ידים ורגלים. ואנחנו בעד אמונה שלמה שלמה.

בהצלחה