דרך בזמן הספק

שלום רב,
חשבתי כי הויכוח עם הקראים דעך, אולם אני רואה כי עדיין לא הבנת את המשמעות של התורה שבעל פה. התורה יש לה שני רבדים, הכתב לא יכול לשמש אף פעם מקור סמכות יחיד. גם במשפט האזררחי יש תקדימים המהווים תושבע"פ.
חכמים למדו דינים שהיו אצלם במסורת ולכן, לא שייך לדבר על שני שבועות וכדומה, כי בעוד שהצדוקים והקראים בדו מליבם, הקפידו חכמי ישראל בכל הדורות על שימור המסורת. ניתן להוכיח זאת לאורך כל התקופות, כיצד עסקו בשינון וזכירה.
לנו, שאנחנו מאוד וירטואליים ומסורת אצלנו לא מקודשת קשה להבין את הקביעות של החיים אצל הקדמונים. אולם, רק עיון קצר בספרות המנהג של אשכנז תלמד אותנו מה כוחו של מנהג ומסורת אבות.לכן, אין לפקפק במסורת שהועברה אצלנו קודם שנרשמה, פעמים חכמים חיפשו מקור ודרש בתורה למסורת שהיתה בידיהם מאז ימי משה. בקיצור תצא מזה, השאלה הינה פשוטה ותשובתה בצידה. אין כלל מקום להסתפק בשאלות של הקראים.

כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.