דחווווווווווווווווווף!

שלום וברכה
שמחתי לקבל את שאלתך . כתוב בשולחן ערוך (יורה דעה רמב, לא) "חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר...ולכן מותר לשאול לשני רק אם מודיע לו שכבר הורה הראשון לאיסור" (בשינוי לשון). להלכה זו ישנה הגבלה שכאשר החכם השני משוכנע שהראשון טעה ואין שום מקום לדבריו אזי מותר לו להתיר את מה שאסר הראשון, אבל אם זו מחלוקת וכל אחד סובר כדעתו אך מודה שיש הגיון גם בדיעה הראשונה אזי אין לו רשות להתיר.
להלכה זו כמה סיבות:
1. משום כבודו של ראשון – לכן אין לחלוק על דבריו
2. כדי שהתורה לא תהפוך להמון תורות
3. כי כיון שראשון אסר , הרי הדבר נאסר כמעין דין נדר ולכן אי אפשר להתיר וכפי שכתבתי בתשובה הקודמת..
לכן אין לשאול שאלה זהה מספר רבנים בלי לידע אותם.
בדברייך כתבת שאת שואלת רק כדי לדעת מה הרב חושב, ולא כדי לקבל את דבריו. ישר כחך על הכנות בדברייך אך הם טעונים הבהרה .התורה וההלכה אינם ענין לסקרנות אלא זו עבודת ה' בה אנו מצווים. הרב שעונה תשובה מתפלל ומקווה שאין הוא טועה בדבר הלכה ומנסה להביא בפניך את דבר ה' כפי שהוא מבינו ודבר ה' מחייב אותנו.
גם ההגינות וגם עבודת ה' מחייבת להודיע שאת פונה רק להתייעץ ורצונך להתייעץ עם אנשים נוספים ורק אז יכולה את לפנות באותה שאלה לכתובת נוספת תוך כדי ציון העובדה שכבר פנית לרב אחר .
ולסיום עצתי לך שאם "הרב שלך אומר אחרת" וכלשונך בשאלה אל תפני כלל לרב אחר . בדרך כלל תשובות רבות ושוהות לאותה שאלה בתחילה נראות כמפרות ועוזרות אך מהר זה גורם לבלבול לאדם. כדאי להתייעץ עם כתובת אחת שמכירה אותך ותעזור לך גם אם אין חובה הלכתית כזו ובשאלות שונות ניתן לפנות לרבנים שונים
שאי ברכה
אלישע פיקסלר