שאלה
שלום,
רציתי לשאול על המעשה של דוד והגבעונים (ש"ב כ"א) - איך היה מותר לדוד למסור 7 אנשים חפים מפשע (2 בני שאול, ו5 נכדים שהיו כנראה ילדים קטנים) להריגה?
אני מבין שהיה רעב וה' אמר לו ששאול אשם, אבל ה' לא אמר לו מה הפתרון... אז איך דוד היה יכול לאפשר רצח של חפים מפשע?! ומה עם "לא יומתו בנים בעוון אבות"?
הסתכלתי במפרשים ולא ראיתי תשובה, אז אשמח לתשובה כאן...
תודה.
תשובה
לשואל שלום רב.
אכן זאת שאלה קשה.
מדובר כאן על דין חריג ע"פ סמכויותיו של המלך שלא ע"פ דין תורה.
מה שה' בעצם אמר לדוד, זה שהיה כאן חילול ה' גדול. היתה ברית עם הגבעונים, ברית שבמרכזה שבועה בשם ה'. כאשר הברית הופרה, יש כאן חילול ה' גדול. ולכן ה' הביא עליהם עונש קשה של רעב. אמנם לא מצויין אם וכמה מתו ברעב, אבל 3 שנות בצורת ורעב זה קשה מאד. וה' אומר לו שהסיבה היא הגבעונים ועליו לפייס אותם. אמנם לא אמר איך, אבל זה תלוי בגבעונים. לכן, כדי לפייס אותם ולכפר על חילול ה' הגדול היה צורך למלא את דרישתם. דרישתם היתה ליצור הרתעה ולמנוע הפרת ברית נוספת ופגיעה בהם. ולכן דרשו דרישה אכזרית כ"כ. אמנם חז"ל מותחים ביקורת חריפה על דרישתם, אבל לא על דוד שלא היתה לו ברירה.
אבל אני מסכים שהסיפור מותיו תחושה מאד לא נוחה.
על רקע זה בולטת צדיקותה של אותה פלגש, רצפה בת איה.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם