שאל את הרב

גניבת הדעת ורמאות במשפחה

חדשות כיפה הרב דוד פנדל 18/06/06 20:41 כב בסיון התשסו

שאלה

גיסי מכר את הרכב שלו לאדם מסוים ובתמורה קיבל מזומן ועוד רכב טנדר.

הוא שיכנע את בעלי שכדאי לו לקנות את הרכב הזה, וזה רכב שישמש אותו מאוד.

גיסי קיבל את הרכב הזה מאותו אדם בחישוב של 14 אלף ש"ח. הוא רצה למכור לבעלי אותו ב-23 אלף ש"ח. וכל פעם בא עם רעיון אחר, שאולי בעלי יתן לו 17 אלף ואת הרכב הישן שלו, או 15 אלף ואת הסוסה שלו ששווה 4,000 דולר וכו' וכו'.

בסופו של ענין גיסי מכר את הרכב למישהו אחר.

ורק אח"כ ידע אותנו לגבי ביצוע העיסקה.

בעלי מאוד התאכזב כי הוא בעצם חשב איך הוא מארגן את הכסף ועושה את "עיסקת חייו".

לאחר יומיים פגשתי את האדם שקנה ממנו את הרכב וגם נתן לו הטנדר, והוא סיפר לי שהוא החשיב לו את זה כ-14 אלף ש"ח. אני הייתי המומה.

איך גיסי יכול לרמות אותנו בצורה כזאת. לא רק למכור לנו ב-9 אלף ש"ח מעל מה שהוא קיבל אלא גם לגנוב את דעתנו ולשכנע אותנו כמה כדאי לנו לקנות אותו.

בקיצור אני התעמתתי עם אחותי(גרה לידי באותו ישוב) איך יכולתם לעשות לנו דבר כזה. והיא הצטדקה עם כל מיני תירוצים. נכון לעכשיו אני ובעלי מרגישים מאוד פגועים. כי אני גם עוזרת לה הרבה עם הילדים וגם בעלי עזר לבעלה כשהיה צריך. איך עשו לנו דבר כזה.

רציתי לשאול מה דעת תורה בכל הסיפור הזה? האם לפרסם זאת שגיסי הוא למעשה נוכל, שקרן ורמאי כדי שגם אחרים יזהרו ממנו. לא רק זאת גם נודע לי שהוא רימה את אבי ברכב הקודם, שמכר לו אותו מעל המחירון ושיכנע אותו שהוא עושה לו מחיר טוב.

הייתי שמחה לשמוע את דעתכם. כי אנו לא רוצים כל קשר איתם יותר.סליחה על השאלה הארוכה, אך הכל נראה לי רלוונטי כדי לקבל תשובה ברורה.

תשובה

א. ע"פ דין תורה יש מושג שנקרא "אונאה", שמשמעותו בהקשר שבמקרה שלפנינו היא שאדם מוכר לחבירו דבר מסויים יותר מאשר ערך השוק שלו, שלא מידיעת הקונה. הקובע אינו כמה החפץ עלה למוכר אלא באיזה מחיר יחסית למחיר בשוק מקבל הקונה. ולכן מבחינת עיקר הדין הקובע הוא מחיר המחירון של מכונית כזו, ולא המחיר שבה קיבל גיסך את המכונית. ואם היה כאן תוספת של יותר משישית מהמחיר יש בזה איסור, ואם בפחות ספק אם יש בזה איסור. (שו"ע חו"מ רכז ו). נראה שענין זה יכול לשמש לנו כמדד לגבי הענין המוסרי בעסקה כזו בדרך כלל. אמנם במקרה זה יש מצב מיוחד של קשר גדול ביניכם, והתייחסנו לכך להלן ג'.

ב. לגבי פרסום דבר זה לאחרים, בעקרון אסור מצד לשון הרע, ורק בתנאים מסויימים, מותר, יש שבעה תנאים, ויש לעיין היטב בספר "חפץ חיים" כלל י', ובעיקר סעיפים יא' יג'. ובאופן כללי צריך להזהר שגם אם אכן פלוני נכשל בדבר מסויים, אם להגדירו על שם כך, "נוכל" וכו', ותמיד נזכור שכולנו עלולים להכשל.

ג. איני יודע להעריך מה בדיוק היה טיב היחסים ביניכם לפני מקרה מצער זה, וכנראה ציפיתם לשקיפות יותר גדולה, וייתכן שאכן יש מקום לפי טיב הקשר שלכם לשקיפות כזו, וכיון שיש קפידא בלבכם על כך טוב עשית שאמרת לאחותך, שכך כתב הרמב"ם (דעות פ"ו ו): "כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק, כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון, אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך." אבל לאחר שנאמרו הדברים, כדאי להסיר את הקפידא, מטינא שבלב לא צומח אף פעם דבר טוב, ואחים, ובפרט אם גם אתם שכנים קרובים, כשיש ביניהם חלילה דברים שבלב אחד על חבירו, איכות החיים שלכם לא פחות משלהם תדרדר מחמת כך, ושום דבר טוב לא יוצא מזה. וכך אמרו רבותינו (יומא כג,א): "הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין - עליהן הכתוב אומר: ואהביו כצאת השמש בגברתו." ו"במדה שאדם מודד בה מודדים לו" (סוטה ח,ב), ואם תמחלו כך ינהג בכם בעז"ה גם רבונו של עולם. וכאמור מחילה זו היא לטובתכם, לטובת איכות חייכם, לא פחות משל אחותך ובעלה.

כתבות נוספות