גניבת הדעת ורמאות במשפחה

א. ע"פ דין תורה יש מושג שנקרא "אונאה", שמשמעותו בהקשר שבמקרה שלפנינו היא שאדם מוכר לחבירו דבר מסויים יותר מאשר ערך השוק שלו, שלא מידיעת הקונה. הקובע אינו כמה החפץ עלה למוכר אלא באיזה מחיר יחסית למחיר בשוק מקבל הקונה. ולכן מבחינת עיקר הדין הקובע הוא מחיר המחירון של מכונית כזו, ולא המחיר שבה קיבל גיסך את המכונית. ואם היה כאן תוספת של יותר משישית מהמחיר יש בזה איסור, ואם בפחות ספק אם יש בזה איסור. (שו"ע חו"מ רכז ו). נראה שענין זה יכול לשמש לנו כמדד לגבי הענין המוסרי בעסקה כזו בדרך כלל. אמנם במקרה זה יש מצב מיוחד של קשר גדול ביניכם, והתייחסנו לכך להלן ג'.

ב. לגבי פרסום דבר זה לאחרים, בעקרון אסור מצד לשון הרע, ורק בתנאים מסויימים, מותר, יש שבעה תנאים, ויש לעיין היטב בספר "חפץ חיים" כלל י', ובעיקר סעיפים יא' יג'. ובאופן כללי צריך להזהר שגם אם אכן פלוני נכשל בדבר מסויים, אם להגדירו על שם כך, "נוכל" וכו', ותמיד נזכור שכולנו עלולים להכשל.

ג. איני יודע להעריך מה בדיוק היה טיב היחסים ביניכם לפני מקרה מצער זה, וכנראה ציפיתם לשקיפות יותר גדולה, וייתכן שאכן יש מקום לפי טיב הקשר שלכם לשקיפות כזו, וכיון שיש קפידא בלבכם על כך טוב עשית שאמרת לאחותך, שכך כתב הרמב"ם (דעות פ"ו ו): "כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק, כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון, אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך." אבל לאחר שנאמרו הדברים, כדאי להסיר את הקפידא, מטינא שבלב לא צומח אף פעם דבר טוב, ואחים, ובפרט אם גם אתם שכנים קרובים, כשיש ביניהם חלילה דברים שבלב אחד על חבירו, איכות החיים שלכם לא פחות משלהם תדרדר מחמת כך, ושום דבר טוב לא יוצא מזה. וכך אמרו רבותינו (יומא כג,א): "הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין - עליהן הכתוב אומר: ואהביו כצאת השמש בגברתו." ו"במדה שאדם מודד בה מודדים לו" (סוטה ח,ב), ואם תמחלו כך ינהג בכם בעז"ה גם רבונו של עולם. וכאמור מחילה זו היא לטובתכם, לטובת איכות חייכם, לא פחות משל אחותך ובעלה.