שאלה
שלום לכבוד הרב.
מצטערת מראש על האורך
אני קוראת הרבה באתר את השו"ת ולומדת המון.
מה שכן, יש לי עדיין שאלות שהייתי מגדירה אותם שאלות הבנה ולא מה מותר/אסור.
והנה אחת מהן.
שמעתי באיזה שהיא דרשה של רב בית הכנסת שאני מתפללת בו, שהמשמעות של ציבור זה צדיקים בינוניים ורשעים.
וידוע שכאשר מחילים גזרה/הלכה חדשה - צריך לוודא שזו תקנה שהציבור יוכל לעמוד בה.
כאשר באים להתקין גזרה/הלכה האם יש חשיבה על כלל הציבור שאמור לקיימה, או שמייחסים את זה מלכתחילה לציבור החרדי/דתי לאומי?
כי אם מתקינים תקנה לפי שיודעים שחרדים מיד יישמו אולם על לציבור הדתי לאומי יהיה יותר בעייתי לקיים והמסורתים עוד יותר זה יוצר בעיה של התקנת גזרה שכלל הציבור לא יוכל לעמוד בה.
בכלל, איך הלכות חדשות מתווספות כאשר כתוב "לא תוסיפו ולא תגרעו" (קראתי שו"תים על זה, אך לא ממש ירדתי לסוף דעתן של התשובות שניתנו)
תודה רבה
ושבת שלום.
הדס
תשובה
שאלותייך יפות ומראות על חשיבה.
א. קודם כל היום אין סנהדרין ולכן בכלל אין מה לדבר על גזירות חדשות. אך ברור שגם בזמן הסנהדרין היו מקפידים יותר ומקפידים פחות. ההלכה היא שאם סנהדרין גזרו ורב העם לא קיבל את הגזירה הרי היא בטילה, ואם התברר רק לאחר כמה שנים שלא פשטה אז הסנהדרין הייתה צריכה לבטל את הגזירה. ברור שהמקפידים שמעו לסנהדרין, כל רב שהיה נשאל אז כל זמן שלא ברור אם פשטה הגזירה האם יש חובה לשמוע לסנהדרין, היה עונה ודאי שזו חובה הלכתית. ובכל זאת היו כאלה שלא משעו, כיוון שלא היו כ"כ "דוסים". לכן ברור שכשחובים על גזירה יש לקחת בחשבון את כל סוגי הציבור, ולא רק את בני הישיבות והמקפידים.
ב. יש כמה כיוונים לישב את השאלה הזו. כיוון אחד אומר שהאיסור הוא להמון העם, אך ביחס לסנהדרין אין כלל איסור בל תוסף או בל תגרע.
כיוון אחר הוא -שהאיסור הוא גם לסנהדרין אם הם אומרים שהתוספת שהם הוסיפו היא דין תורה, אבל אם אומרים במפורש שהתוקף הוא רק מדרבנן אין לזה דין של בל תוסיף.