'בת עוברת מרשות האב לרשות הבעל' - (על מעמד האשה)

שלום לך,

יישר כח על הפניה ועל הרצון לברר.

ראשית, אין כלל כזה בהלכה 'היבשה' - ברמב"ם, שולחן ערוך וכדו'.

אבל, אני חושב שאין זה כל כך משנה כי צריך להבין מה עומד מאחורי הכלל הזה. מאחורי הכלל הזה עומדת תפיסה עתיקה של צניעות - תפיסה שהאשה צריכה לשמור על תומתה ועל טהרתה על ידי כך שהיא תמיד תהיה ברשות אחרים ולא ברשות עצמה. כמובן, שהכלל הזה באמת שמר על הנשים לאורך הדורות, והן היו הרבה יותר מוגנות מאשר היום (כאשר היום עשרות אחוזים מהנשים חוו פגיעה מינית או תקיפה מינית ברמה זו או אחרת).

אמנם, החיים התפתחו, וכיום בעולם המודרני, וגם בעולם היהודי המודרני, התפיסה הזו קצת נחלשה, ויש רצון עז יותר ויותר של הנשים להפתח לעולם ולעמוד ברשות עצמן. מצד אחד, אי אפשר לומר שהדבר אסור, ואדרבה, יש לפעמים בזה הרבה ברכה מכל מיני בחינות. מצד שני, ההפתחות הזו ודאי מלווה בחסרונות מחסרונות שונים, גם פגיעה באשה כאמור, גם עליה בגיל הנישואים ואחוזי הרווקות ועוד ועוד.

אני חושב שטוב ביותר שתעשי הוא שתנסי למצוא את האיזון בין החשיבה והתפיסה שלך לבין התפיסה והחשיבה של ההורים שלך. להבין שגם לתפיסה שלהם יש מקום ויש את הבסיס שלה וגם לחשיבה שלך יש את המקום שלה. הויתורים שלך לאורך השנים לא היו לשוא, ובכיבוד הורים וציות להם יש הרבה הרבה ברכה, גם אם אנחנו לא מודעים לה כרגע. מצד שני, אין זה בהכרח שתכלאי את עצמך עד כדי דכאון ואיבוד האישיות. כמו שאמרתי - צריך למצוא את האיזון האישי שלך בין ה'בית' ובין ה'חוץ' וזהו חלק מתהליך ההתבגרות והבגרות. יתכן שכדאי לך ללכת להתיעץ באופן אישי עם מחנכת או רבנית שאת מכירה ושאת חושבת שהיא תזדהה עם הבעיה שלך, ואולי היא תעזור לך להתמודד ולצמוח ולהשאר נאמנה להורייך ולעצמך וכמובן ובראש ובראשונה לבורא עולם.

מקוה שהועלתי מעט

טוביה
tsbias@Actcom.co.il