''בתולה נשאת ליום הרביעי''

שלום וברכה

על נושא זה אני עומד לתת שיעור כללי עם פתיחת זמן חורף.
אנחנו לומדים כתובות, וזו בהחלט שאלה משמעותית ביותר.
אכתוב את העקרונות בקיצור נמרץ:
א. בניית בית בישראל נתפסת בהלכה בשני מישורים. מישור אחד הוא מישור האהבה, הזוגיות, הקידושין, ההורות וכדו'. כל אלה מרכזיים מאוד, והם נמצאים בעיקר במסכת קידושין. מישור שני הוא מישור הדומה יותר "לעיסקה", לאמור: האיש והאישה חותמים על סוג מסוים של עיסקה להקמת בית משותף, שיש בה הרבה מאוד השלכות של דיני ממונות, חובות, הסכמים וכדו'. מישור זה בא לידי ביטוי במסכת כתובות. בהערת אגב אציין כי לדעתי לו היה ברור לבני זוג כי אכן מדובר בשני מישורים – הדבר היה עושה טוב בהרבה מאשר המצב היום בו מציגים חזות שווא, בעיקר בפני הצעירים, כאילו מדובר במישור הראשון בלבד.
ב. שיטת רש"י נוגעת בהיבט שלישי של נישואין אלה. הנישואין אינם רק דבר מה המתרחש בין בני הזוג, אלא שותפים לטהרה המינית גורמים נוספים, ובראשם "בין אדם למקום". המשנה הראשונה מדברת (לפי רש"י) על אחריות הקהילה לממש את ההיבט הזה של הנישואין, וללמד מראש את כל השותפים במעשה הנישואין כי משמעות ההתקשרות ביניהם חורגת ממסגרתם הפרטית.
ג. האחריות המוטלת על הקהילה אפוא היא לדאוג גם לכך שקדושת המין תהיה יסוד מכונן של האומה הישראלית חשוב להדגיש כי חכמים אינם עוסקים בדאגה לבתולים, אלא בשאלה האם חסרונם של הבתולים הוא סימן (לא סיבה) לכך שמדובר בסיפור הרבה יותר מכוער של זנות בין אירוסין לנישואין. החשש אפוא אינו שנעשה מעשה זנות בעבר, אלא שהופרה קדושת המשפחה בישראל בזנות לאחר אירוסין.
ד. ההתמודדות עם שאלת "זנות שכיחא" נעשתה הן על ידי בעלי התוספות, והן על ידי אחרונים בסוגיה זו.
ה. מבטם החודר אפוא של חכמים (לפי רש"י) הוא ללמד אותנו בראש מסכת כתובות את היסוד הזה של הנישואין, כבר מראשיתם. זהו שיעור חשוב.

כל טוב ויישר כוח על השאלה