שאלה
יש לי בעייה עם ברכת המזון.
אמירה כמו "מכין מזון לכל בריותיו אשר ברא", הנה אמירה לא מציאותית של אנשים שבעים, ומתעלמת מהרעב שקיים במקומות רבים בעולם.
יתרה מזו, האמירה "לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" מהווה הטלת דופי בכל היהודים אשר סבלו, לכל אורך הדורות בכלל, ובתקופת השואה בפרט, מחרפת רעב עד מוות. כיצד ניתן לבוא ולהטיל ספק בצדיקותם של כל אותם יהודים, וגם של אבותיהם ואבות אבותיהם?
תשובה
ב"ה
שלומות,
אכן, האמירה "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" מבארת שכל סוגיית המזון תלויה בברכה שהקב"ה מעניק לאדם, היינו למין האנושי, למציאות ולא ברכה שמתפרשת כברכה פרטית. אולם, גם במימד הפרטי, השאלה היא מה היה קורה לכל אדם לולא ברכתו של ה'. כאן ניתן לראות את עמדתו היחודית של הבורא כמי שמחיה כל אחד ואחד, ממש.
גם האמירה של נער הייתי מתפרשת להבנה שלא בהכרח בידינו. אנו רואים רק ממראה עיניים. אבל בראיה מעמיקה מסתבר שיש כאן מבט עמוק יותר, רחב יותר נמבאר לנו תהליכים שלא גלויים לעיני כל בשר. מהלכים אלה מבארים שבחשבון עמוק: "לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם". ההדגשה על זרעו מבארת שהמבט צריך להיות ארוך, נצחי.
כל טוב,
שי