שאלה
כידוע התפילה מחולקת לשלושה חלקים:
1)שבח (שלוש ברכות ראשונות)
2)בקשה (13 אמצעיות)
3) הודאה (3 אחרונות).
אך נראה לי שהברכות "רצה" ו"שים שלום" (שהם חלק מברכות ההודאה) הם לא ממש הודאה.
לכן יש לי שתי שאלות:
א)איך שה הגיוני שה חלק מהודאה?
ב)איך אפשר להגיד אותם בשבת (שבה אסור לבקש)?
תשובה
שלום,
א. הגדרת שלושת הברכות האחרונות כ'הודיה' שייכת לרמבם, ועל כן השאלה שלך צריכה להשאל הפוך - לא כיצד מבקשים בהן בקשות, מדוע הגדיר הגדיר אותן הרמב"ם כברכות הודיה, שהרי כל תוכנן הוא בקשה.
על שאלה זו אין לי תשובה, ואשמח אם מי מהגולשים שיש לו רעיון ישלח אותו בתגובה.
ב. אך שאלה דומה לשאלתך שואל בעל שבולי הלקט [ר' צדקיה הרופא, נולד בערך בשנת ד' אלפים תתק"ע (1210) נפטר בערך בשנת ה' אלפים ל"ה ( 1275)] בספרו (ענין תפילה סימן כח):
"ואם הא דרב יהודה דאמר אל ישאל אדם צרכיו [לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות] הלכה הוא אם כן אנו עושין שלא כהלכה" - הגמרא פוסקת בפירוש שאסור לבקש בקשות בברכה אחרונה, וכיצד אם כן אנו עושים זאת?
ותשבתו:
"אלא אין אנו חלוקין על הלכה זו דרב יהודה לא דבר אלא בצרכי יחיד כדאיתא במסכת ע"ז היה לו חולה בתוך ביתו או היה צריך לפרנסה וכו' אבל צרכי צבור שואלין כגון זכרנו לחיים ובספר חיים" (ראה גם ברכות לד ע"א תוד"ה אל ישאל)- לדבריו, האיסור לבקש בקשות בברכות ראשונות ואחרונות כולל רק בקשות פרטיות, אך בקשות ציבוריות מותר. וכל עניין ברכות "רצה" ו"שים שלום" הוא כללי וציבורי.
ג. לגבי בקשות בשבת - הרי אנו מתפללים "רצה במנוחתנו, קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר ליבנו לעבדך באמת" - הכל בקשות!
אלא, שבקשות פרטיות וחומריות אסורות בשבת, אך בקשות רוחניות וכלליות מותרות.
גמר חתימה טובה
ידידיה