שאלה
שלום לכבוד הרב,
מכיוון שאני מעריך את הרב כאיש אמת ,ברצוני את דעת הרב בנושא הבא:
איך אנחנו ,כמיגזר דתי,נתמודד עם הכאבים שעוברים בני אדם,רווקים.
כלומר,יש היום כל כך הרבה רווקים ,בחורים מעולים ממש,שמה לעשות,למעלה שם מעכבים את זיווגים(או למטה זו לא הנקודה).
אבל דרישת ההלכה שאותו בחור, שגם ככה אומלל בגין אי מציאת זיווגו,ישמור את הברית,היא ניראית לי ממש התעללות מצד ההלכה.
שווה בנפשך כבוד הרב,אחרי מעשה ,שהתורה הגדירה אותו 'רע' ובמקומות אחרים מגדירים אותו כעבירה שבחמורות(זוהר)עד כדי כך שזה מביא חורבן לעולם(גמרא) ואותו בחור ,שלאט לאט מתבגר,וצריך להתמודד עם היצר שלו,ונופל...אוי איזה כאב עצום זה!
והרי לא נשלה את עצמינו כבוד הרב,שזה עניין ששייך רק לבחורים חלשים רוחנית,לא מעט בוגרי ישיבות מהמצויינות של החברה שלנו ,יעידו אחרת.
מי לא חטא בזה,מי? אולי רבי יהודה הנשיא,אבל אנחנו לא במדרגה שלו!וגם לא במדרגה של יעקב אבינו ע"ה,אז אפשר לעצום עין ולומר שזה שולי,שזה לא שייך אלינו,אבל כבחור ישיבה אני יכול לומר לך כבוד הרב,שאחרי מעשה כזה,יש הרגשה של ליכלוך,הנפש נגעלת מהגוף ובעיות נפשיות לא פשוטות קורות כתוצאה מהדבר הזה.
אז מה הפלא שאחר כך בועטים בהכל? זה כוח החיים,הכוח הכי חזק שלנו ומבקשים מאיתנו להדחיק אותו,עד הנישואין,כאילו שיש לנו כפתור פתיחה וסגירה.
אז מתמודדים,שומרים את העיניים,לומדים בדביקות מוסר והלכה,מתפללים אל ה' יום ולילה שיציל אותנו מזה אבל אבל..כבודו מבין כמה זה אבסורדי?כמה זה שבא לטהר את הנפש,למעשה משחית אותה ופוגע בחירותה?
אני לא אומר,מכיוון שזו הלכה שהציבור לא יכול לעמוד בה אולי נחפש פשרות פה ושם,אולי נעקם את ההיבט ההלכתי,אני רק שואל,מה הרב מציע טרם יגדלו פה שקרנים,ממורמרים,כעוסים ובועטים בהכל..כי הם צריכים להדחיק,כי הם צריכים לשחק את "הצדיק"..
אפילו יוסף,אלמלא אביו היה מתגלה אליו בשעת המעשה,לבטח היה עובר על אשת איש(לפחות על פי המדרש המפורסם).
עד מתי?
תשובה
שלום וברכה
מה שאתה מאתר בעוצמה כה גדולה וביושרה כה גדולה הוא צד אחד של המטבע. צד הקושי.
מה שאתה לא עוסק בו הוא הצד השני של המטבע – משמעות חיי קדושה וטהרה.
משמעות זו אינה התעללות, ובוודאי שההלכה אינה מכוונת להתעללות זו. משמעות זו היא חלק ממהות החיים שאנו מבקשים לחיות אותם.
על כן, ישנה חשיבות עליונה של שמירת הברית. אתה עצמך כותב גם על התחושה המתלווה לכך.
ומאידך גיסא, פעמים רבות כתבתי על החשיבות לשמור את הדברים בפרופורציה. בתורת הסוד נאמרו אמנם דברים מסוימים, אולם יש להעמיד את החטא במקום הנכון שלו, ולא להתייחס אליו כאל התמוטטות העולם הרוחני כולו.
זה מה שמבטיח את ההתמודדות הראויה. מי שמעמיד את הכל על שמירת הברית עלול בסופו של דבר לבעוט בכל. מי שמתכחש לחובת שמירת הברית ימצא את עצמו ללא קדושה וללא טהרה. מי שהופך את הדבר לאתגר של טיפוס מתמיד בקדושת הגוף, ובד בבד לא מעמיד על כך את כל עולמו הרוחני – הוא הנוהג נכון.
לפיכך, אכן שומרים את העיניים, ומתמודדים עם הדבר, ובד בבד בונים עולמות רוחניים העוסקים באין-ספור נושאים אחרים. כך מעצבים חיים פנימיים אמיתיים, ובסופו של דבר זו גם הדרך המסייעת ביותר להתמודד עם האתגר של קדושת הגוף.
כל טוב והרבה הצלחה.