שאלה
שלום,
במסכת ברכות פרק שישי ישנה סוגיה הדנה בנוסח הנכון לברכה על הלחם (המוציא או מוציא).
הסוגיה מבררת איזהו לשון עבר, מפני, כפי שמפרש רש"י במקום, שהוא כבר הוציא את הלחם מן הארץ.
וכאן באה השאלה מדוע מברכים בורא... ולא ברא...?
הרי הוא כבר ברא את אותו פרי, ירק, מזון אשר בידי!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
הנוסח הוא בורא ולא ברא בעבר מפני שמדובר על ברכת הודאה על ההוה השם בורא את פרי העץ בכללות .לא רקעל הפרי שאתה אוכל אלא על כל פרי העץ או האדמה.
הבריאה הזו בתבצעת גם כעת ובכל רגע נתון.
הבריאה הזו היא בעצם בריאת מעשה בראשית שמתחדשת יום יום ורגע רגע.
ולכן מברכים בורא בהווה ולא ברא בעבר .
לעומת זה יש ברכות שבהם יש סגנון של ברא .כגון "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה " מטבע ברכה זו היא על בריאה חד פעמית שקיימת בעולם ושהאדם מגלה את הבריאה הזו .השם ברא ששון ושמחה וכן חתן וכלה בעולם הנשמות .(40 יום לפני יצירת הוולד) והאדם כעת מממש את מה שנברא אז. הוא מגלה את הבריאה ומממש אותה ונותן שיר שבח והודאה על זה.
בברכה,
עוזיאל
.