שאלה
שלום כבוד הרב.
אני בת 18.9 לקראת סיום שנת שירות ראשונה ובעז"ה שנה הבאה אתחיל ללמוד.
הרבה זמן שאני מרגישה מוכנה להתחתן. אני מרגישה שאני זקוקה לזה, הנשמה שלי מחפשת את זה...
נפגשתי עם בחור כמה פעמים אבל זה לא הלך וחתכנו.
כיוון שאיני נמצאת במסגרת של מדרשה כל שהי ואין לי רבנית או משהו כזה אמרתי למס' אנשים שאני מכירה )כמו דודה וחברה שהייתה מדריכה, בקיצור אנשים שניתן לסמוך עליהם) שאני "מחפשת" ושאם הם ידעו על מישהו.. וכו'.
מה שנותר לי בעצם זה לחכות?
שהרי אומרים שהגבר מחפש אחר אבדתו.
מצד שני אם אני רואה בחור מותר לשאול עליו? מותר לי לעשות צעד ראשון אין בזה חוסר צניעות או משהו?
שהרי האדם צריך לעשות השתדלות ולא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולומר שה' ישלח לו זיווגו.
קיבלתי על עצמי להתחזק למען הבית שלי, ללמוד קצת, להתעלות ברוחניות כדי שאקבל מישהו בהתאם.
מה עוד ניתן לעשות? אני לא לחוצה על זה אך אני מרגישה שאני מאוד רוצה את זה אך יודעת ובוטחת בה' שישלח לי בעתו ובזמנו.
תודה.
תשובה
שלום רב,
ראשית, אל תתביישי , תבררי על בחורים הנראים לך, תהיי פעילה, אל תחששי. אין בזה חוסר צניעות. כמובן, תעשי זאת בחוכמה, דרך מישהו שמכיר וכדומה.
תחפשי בחור ירא שמיים שיכבד אותך, שיהיה ניחן בעדינות ובהנהגות טובות, אחרי זה תחפשיאת כל שאר הדברים שאת מחפשת אצל הבחור.
לחץ אינו טוב, להשקיע, זה עניין אחר.
ברכה והצלחה, שתמצאי את זיווגך במהרה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.