שאלה
ב"ה
שלום רב!
רציתי לברר בבקשה מה דעת התורה=ההלכה על המקרה הבא (שהוא יותר נוגע באתיקה עסקית):
פלוני- נקרא לו יעקב, נכנס לאתר אינטרנט שדרכו אפשר לקנות דברים מספקים (האתר מתווך בין לקוחות לספקים).לפני שביצע את העסקה הוא נדרש לאשר את כתב התנאים שהוצג מולו באתר האינטרנט- כתב תנאים ארוך מאוד, מסורבל ובאותיות קטנות. מסתבר שאחת מההערות שבכתב ההתחייבות היא שאתר האינטרנט לא אחראי לטיב/איכות המוצר ובכלל לעסקה. יעקב לא שם לב להערה הזאת ועל סמך זה רכש את המוצר שרכש (לבסוף היתה בעיה במוצר, אך אתר האינטרנט סירב לקחת אחריות בטענה שיעקב הסכים לתנאים שבכתב ההתחייבות- ויעקב יצא נפסד). שאלתי היא מה דעת התורה על כך שאתר האינטרנט לא פירסם את ההערה החשובה הנ"ל (שאין הוא אחראי על ביצוע העסקה) בצורה שבודאי הלקוח ישים לב אליה- בולטת, בכתב גדול וכד'..- האם אתר האינטרנט נהג כהלכה ויצא ידי חובה בעצם זה שפרסם את ההערה (אפילו שזה היה בצורה "נסתרת") או שהיה מחובתו לפרסם את ההערה בצורה בולטת?
אשמח ממש לתשובה בהקדם האפשרי- זה ממש חשוב! תודה רבה!
תשובה
א. באופן כללי שאלת ההגינות במקרה זה, תלויה בנורמות ו"במנהג המדינה", (עיין בחו"מ קעו י', שנח יא', ועיין רלב ו', שאפילו הגדרת מה נחשב "מום" במקח נקבעת ע"פ מנהג העולם). דהיינו כיון שהיה ברור שהאתר באינט' הוא רק המתווך ולא הספק, והוא לא אמור לדעת על איכות המוצר, (עיין חו"מ רלב יח' שיש משמעות לכך). א"כ הדבר תלוי האם מתווך בדרך כלל לוקח אחריות על העסקה או שלא. שאם בדרך כלל אין המתווך לוקח אחריות, נראה שאין צורך בפרסום משמעותי לפרט כזה, שאמנם חוזה התווך צריך להתייחס אליו, אולם אין הכרח שיהיה ב"אותיות גדולות". מה שאין כך אם בדרך כלל המתווך לוקח אחריות, אז כיון שהוא משנה ממנהג העולם עליו להודיע ברורות על כך "באותיות גדולות." ואם אין מנהג רגיל בדבר, על הקונה להתנות זאת קודם לעסקה.
ב. חסר פרט חשוב בשאלה, האם במקרה של מוצר פגום יכול הלוקח לפנות באופן ישיר לספק. שנראה שאם יש לו יכולת כזו, ענין זה מפחית את מידת חוסר ההגינות אם זו אכן קיימת, שהרי כך הוא בדרך כלל שהקונה מחזיר את המקח למוכר ומקבל את כספו בחזרה (חו"מ רלב ג') , וא"כ התיווך לא גרע מהתנהלות רגילה בין מוכר לקונה.