שאלה
לה"ו
לרב שלום וברכה..
אני בת 17. לומדת באולפנה דתיתת בחבר'ה רגיל מעורבת.. לפני כמה שנים התחלתי לאט לאט לקחת על עצמי דברים התחלתי בהתחלה לא ללכת מעורב.. ואחרי זה 3/4 לא לרקוד מעורב..ועוד כמה דברים שהם לא הכי עקרוניים כעת..
קיימתי את הכול באהבה וביראה...עד השנה.. בערך בתקופת פורים לא הרגשתי שלמה עם עצמי לא הרגשתי טוב עם עצמי הרגשתי שחסר לי משהו..כי כול רוב החברות שלי הלכו למסיבות ויצאו ואני בפורים נשארתי בבית (באזור שאני גרה אין לי חבורת)אני לומדת בפנימיה. ואני לא הלכתי למסיבות וכדומה דברים כאלה.ואז הרגשתי בודדה והיה לי גם יום הולדת באותו זמן ופשוט
כבר לא יכולתי הרגשתי חנוקה!! שהדת חונקת אותי שכול דבר אסור אסור אסור! ולא יכולתייי פשוט ביכיתי יומים שלמים!!! ואז התגברתי על עצמי! ואמרתי לא נורא שהכול לטובה!! ואז לא יודעת התחלתי בתקופת פסח ממש להידרדר......ממש!!!
הייתי אצל חברה שלי והן הלכו למסיבה הלכתי אתן לבשתי חצאתי ומתחת מכנס איך שאני לובשת לפעמים..וחברות שלי שיכנעו אותי אחרי הרבה זמן להוריד את החצאית ואני ברוב טיפםשותי בסופו של דבר הרודתי כי.. מצד אחד רציתי להוריד כי אניי חושבת שזה יפה מכנסים וזה מושך..ורציתי להיות בחב'רה.. ומצד שני לא רציתי להוריד כי אמא שלי לא מסכימה לי! וגם כי לקחתי על עצמי וזה לא צנוע.. ופשוט לא יודעת מה נפל עלי באותו רגע...ומאז אני פשוט הולכת לא צנוע עם מכנסיים..וחולצות קצרות =( ואז...הכרתי מישהו..
הוא גם דתי..ושהכרתי אותו בהתחלה..הלכתי עם חצאיות ו3/4 ואמרתי לו אפילו שאני שומרת נגיעה,
-[מצונזר]-
.
ונפרדנו הוא נפרד ממני ...ואני אוהבת אותו.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה כבר עבר כמעט חודש והוא לא יוצא לי מהראש.....תמיד שאני נזכרת בו אני מתחילה לבכות! והרבה אנשים אומריםלי עזביייייי יש הרבה דגים בים לכי תצאי עם מישהו אחר...אני לא חושבת שהפתרון הוא לצאת עם מישהו אחר...כאליו מה אני אתחיל לעבור מאחד לאחד עכשיו?! כול אחד שיעזוב אותי?! לא נראה לי! אני רוצה את האחד שלי וזהו... ואני פשוט בדיכאון אני לא יודתע מה לעשות.....
ג בגלל הצניעות וגם בגללו.....
ובגלל הצניעות זה מצ'גע אותייי לא יודעת אני יודעת שצריך לחזור בתשובה....אבל קשהה לי!! אני לא מסוגלת! כי במצבי עכשיו לא טוב לי עם זה.אז מה אני אמורה לעשות??! לחזור בתושבה ללכת שוב צנוע
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
קראתי את מה שכתבת פעמיים!
אני כל כך כואב את הכאב שלך!
איך????!!
איך את עזבת את השם???????!!
איך בגדת בנשמה שלך????!!!
איך זרקת את [האמונה בכוחות שלך] ?????!
אני כל כך מזועזע !!!!!!
-דעי לך כי במחשבה ראשונה רציתי לענות באופן אישי ולא לפרסם את השאלה והתשובה .אבל אני חושב שלתועלת מי שיקרא יש מקום לפרסם את הדברים.
אני מאוד מעריך את האומץ שלך להציף את הדברים ולכתוב אותם ולראות אותם לנגד עינייך וזה בדיוק התחלה של תהליך של חזרה בתשובה. הייסורי מצפון והכרת החטא זה החלק הראשון.!!
**מהמקום שבו את נמצאת כעת את צריכה לקום, לעמוד על הרגליים ,לנער את כל הגועל נפש והטומאה והרפש שדבקה בנשמה שלך לחזור בתשובה ,ולהמשיך הלאה -[^] לעלות למלעלה ולטפס אל שמחת החיים ואל השלום הפנימי.
**מהמקום שבו את נמצאת כעת את צריכה לקבל החלטה אמיתית וכנה שאת עולה ל"דרך המלך" .-לא מתחברת לחברות רעות - לא נגררת - לא מוותרת על טוהר הנשמה והגוף. ראי מה נאמר במשנה מסכת אבות פרק א משנה ז
["נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפורענות: "]
זה הולך ביחד : הניתוק מהחברה הרעה ומהשכן הרע הולך ביחד עם התקווה שאין להתייאש ממה שקורה ואין להתייאש מהמצב שבו את נמצאת.
הניתוק הזה חייב להיות טוטאלי ,מוחלט, אמיתי, כנה.
ואת צריכה לפעול בכדי שהניתוק הזה יהיה ניתוק.
וכשאני כותב ניתוק אני מתכוון גם לאותו "חבר" שבעצם עזר לך להתדרדר לתהום של חטאים! הוא עשה לך רע!!
הוא רק רצה לספק את התאוות הבהמיות שלו ואז הוא עזב אותך לאנחות ! (אנא ממך תקראי את הספר של הרבנית נריה "דורינו מול מבוכת המתירנות" ו "טל נעורים") הוא חשב וחושב רק על עצמו את בכלל לא מעניינת אותו!!
את צריכה לנתק ניתוק מוחלט את הרגש שלך ממנו !
דעי לך רגש זה דבר שצריך לעבוד עליו .
העבודה מתחילה מרגע שאת מקבלת החלטה להתנתק ממנו.
אם בתוכך אין עדיין כזו החלטה אז שום דבר לא יעזור.
כי הכל תלוי בהחלטה החד משמעית שבנפשך פנימה.
ואח"כ יש להעסיק את הראש בדברים אחרים ובהרבה עשיה ומצוות וחסד. גם ללמוד ולדגור (יש לך בגרויות כעת)זה פתרון טוב .תלוי באישיות שלך.
הלב שלך נמצא בידך ואת יכולה לשלוט ברגשות ובמחשבות שמרי נפשך שמרי כוחך חזקי את ליבך ואמצי.ללא מורא ופחד אלא מתוך עוצמה אלוקית שזו האמת . כמו בשיר של אלתרמן :
[שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. ]
זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש השדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.
[הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב! ]
זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש השדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.
[שמרי נפשך העיפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך. "]
תתפללי להשם שיעזור לך לשוב בתשובה שלמה ראי את תפילתו של רבי יהודה הנשיא שהיה מתפלל כל יום על זה , בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף טז עמוד ב
׳רבי בתר צלותיה אמר הכי: ["יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומפגע רע, מיצר רע, מחבר רע, משכן רע, ומשטן המשחית, ומדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית בין שאינו בן ברית. "]
ודווקא כעת שאנו נמצאים בחודש הרחמים והסלחות יש לך הזדמנות פז לשוב אל דרך הישרה לשוב בתשובה
[אז מה עושים?]
ממשיכים בתנופה של עשייה ובנייה ותשובה וחוזרים אל האמת הטהורה ואת הדרך הנכונה .אל תדשדשי יותר מידי במה שהיה אלא תזרמי קדימה תחפשי את הדרך הנכונה למסילות ליבך.
וכמו בשיר של טהרלב.את מחפשת את הדרך חזרה ובעזרת השם עם נפש עדינה כמו שלך בודאי תמצאי את הדרך חזרה לאישיות הטהורה ולמסגרת הבונה.
הנה השיר: שימי לך לבית האחרון שבו.
********************************************
על הדרך היורדת מן הכפר
בין עצי האלונים והאלה
נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי
ואימי עוד קוראת לי בקולה
אך איני יודעת מה קרה
אי אבדה הדרך הברוכה
אי אבדה הדרך אל הכפר
הדרך בה רציתי לשוב בחזרה
אל הדרך הקסומה של ילדותי
אני שרה בחסות הערפל
ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם
כמו נוגעת בארץ ישראל
ואני עוברת ואני זוכרת
כל מה שהשארתי שם
עוד ניצב הבית בין עצי הזית
רוח באה מן הים
עוד ניצב הבית בין עצי הזית
רוח באה מן הים
ואני עוברת ואני זוכרת
וליבי עודנו שם
אך איני יודעת מה קרה...
בלילות הארוכים הלבנים
עת הנפש לא תמצא מנוחתה
אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר
כמו ילדה שחוזרת אל ביתה "
התהליך שעובר עלייך הוא תהליך שעובר על עם ישראל בנוגע לנפילה ולניעור ולקימה
גם עם ישראל בכללתו מתנער וקם מעפר אל הגאולה הכללית של האומה כפי שמבטא זאת ישעיהו פרק נב
(א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא:
(ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן: ...
(ז) מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ:
(ח) קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְדֹוָד צִיּוֹן:
(ט) פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם יְדֹוָד עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם:
(י) חָשַׂף יְדֹוָד אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ: "
בהצלחה,
עוזיאל