שאלה
ב"ה
שלום,שמי הילה אני בחורה בת 18 בשנת שרות לאומי, אני בחורה שבאה מבית דתי, אך לצערי מתמודדת עם המון בעיות של צניעות,היה לי חבר במשך שנתיים שברוך ה' לא מעדנו בכלום...
אבל ניתקנו את הקשר לפני מספר חודשים, כאשר הוא התחיל ללכת לישיבת הסדר בטענה שהוא צריך לבנות את עצמו, אני לעומת זאת מאמינה שאנחנו יכולים לבנות את עצמנו יחד, אך הוא רצה לחוד על מנת שלא נשפיע אחד על השני כי אנחנו לא באותה הרמה דתית הוא יותר דתי מימני.. כמו כן מאחר שלא רצינו להגיע למצב בו ניפול בעניני נגיעה כי אנחנו לא יכולים להתחתן בגיל כה מוקדם(18)אז החלטנו לנתק.הוא אמר לי מספר פעמים שהוא אוהב אותי,וממש קשה לי עם זה, כי גם אני אוהבת אותו,אנחנו לפעמים לא מתאפקים ויוצרים קשר אחד עם השני בהודעות, ואותי זה קצת מתסכל, כי זה סתם מחזיר אותי למצב של אהבה בלי יכולת להיות יחד,ואז אני נפגעת,ולכן אני מגיעה למצב שאני פוגעת בו בכוונת תחילה, על מנת להתרחק מימנו ולהתגבר ואני כל פעם מתחרטת על זה מחדש..
אני אוהבת אותו אבל אני לא רוצה להפגע מחדש, אבל עוד יותר אני לא רוצה לפגוע בו.. לפעמים אני שואלת את עצמי אם הוא באמת אוהב אותי (עדיין, כי הוא התחיל ישיבה ואנחנו דיי מנותקים אחד מהשני) איך אני יכולה לברר את זה? חוץ מלשאול אותו ישירות?
אני מקווה שתוכל לעזור לי..
ואני מודה לך מראש!!!
תשובה
שלום הילה
ראשית יישר כח על הצלחתכם לא להכשל במבחן כל כך קשה של הלכה. ישלם ה' פעלכם
שנית למרות הקושי אתם חייבים לברר לאן פניכם מועדות. אם אכן גם הבחור מעוניין לבחון את הקשר בעתיד ועתה רק "מקפיא" אותו אזי תקבעו כיצד אתם שומרים על מסגרת נאותה של קשר מינימלי כגון מכתבים ורק מידי פעם בזמנים מוגדרים ורחוקים אתם מדברים בטלפון וכו'.
אם הבחור רוצה לנתק את הקשר אזי למרות הכאב כדאי לעשות זאת באופן מוחלט כי רק כך בהמשך נהיה יותר קל.
את הבירור ניתן לעשות או באופן ישיר על ידי מכתב או כמובן על ידי ובתיווך של מכר משותף
כתבתי בקצרה ואני מקווה שעזרתי לך
בברכה
אלישע פיקסלר