בדיקת דם לצורך ניסוי

שלום וברכה

כדי לענות על שאלה מעניינת זו של תרומת הדם לצורך ניסוי בתחום הפסיכולוגיה נעיין תחילה במקרה שכיח יותר וקל יותר להיתר. מה הדין במקרה ומעוניין אני לתרום דם לחולה. אחת התשובות התמוהות והמחודשות יצאה מקולמוסו של הרב אליעזר ולדנברג וז"ל בשו"ת ציץ אליעזר (טז,כג) וזו שאלתו:

השאלה היא אם יש חיוב לחלוש ורך מזג לתרום דם או כדוריות דם לצורך חולה מסוכן הזקוק לסוג דם נדיר שאין להשיגו אף תמורת כסף בבנק הדם, ואם נמנע ולא תרם דם או כדוריות דם אי עובר על לאו דלא תעמוד על דם רעך, או לא כוין דעי"ז יחלש ביותר ויזדקק ליפול למשכב ולחולי שאיב"ס [שאין בו סכנה], וכמו"כ אם יש לחלק בזה בין תרומת דם לבין כדוריות דם, ומה הדין כשיש ספק סכנה עבורו, ע"כ.

השאלה עוסקת בתרומת דם נדיר לצורך פקוח נפש. ההנחה בשאלה שהתרומה תחליש את התורם ויתכן שיהיה חולה כתוצאה מהתרומה אולם מאידך יש חובת הצלה המוטלת על כולנו מדין לא תעמוד על דם רעך ומוטלת על האדם חובה להציל את חייהם של אחרים. הציץ אליעזר מתלבט במקרה זה:
דעתי היא דהיות והתורה העידה וקבעה: "כי נפש הבשר בדם היא" (ויקרא י"ז - י"א), ז"א "כי נפש כל בריה בדם היא תלויה" (רש"י), וחז"ל קבעו עפי"ז [על פי זה] דרביעית דם היא שיעור חיותו של אדם, ולא קובע מה שגזעו מחליף (עיין נזיר ל"ח, סנהדרין ד, וחולין ע"ב, ועוד) אם כן אי אפשר לחייב את האדם לתרום יותר מרביעית מדמו עבור קיום שום מצוה פרט עבור ג´ המצוות הידועות [עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות] , כי נחשב הדבר כרוצים לחייבו לתרום שיעור מחיותו, ובאמת לא מצינו בשום מקום שיהא חיוב על אדם לתרום ולהקריב מדמו עבור קיום שום מצוה שהיא, פרט כשהמדובר כדי לא לעבור על א´ מג´ העבירות כנז´. והדעת נותנת איפוא לומר שזה שרוב העולם לא נוהגים עכשיו בזה לעשות הקזה דהוא זה באמת מפני נוכח לדעת כי סיכונים ותסבכות מופיעים אצל הניקז לאחר מיכן, וגם אנו ראינו לא פעם התעלפויות וכדומה אפילו אצל כאלה שלוקחים מהם זריקות דם רק לשם עריכת בדיקות רפואיות אצלם, אע"פ שהדם שמוציאים עבור כך הוא הרבה יותר פחות מהקזת דם. ועל כן אין חיוב על האדם לתת רביעית ויותר מדמו לשם הצלת אחר אפילו שיב"ס [ שיש בו סכנה] ולא משיגים סוג דם זה במקו"א [במקום אחר] , ורק מי שחפץ ברצון עצמו לתרום מדמו ומרגיש שלא יוזק מזה, מדת חסידות יש בזה, ואשרי חלקו מי שיוכל לעמוד בזה, כביטויו והגדרתו של שו"ת רדב"ז ח"ג סי´ אלף נ"ב.

תפיסתו של הציץ אליעזר שלקיחת דם היא כלקיחת הנפש ולכן יש להימנע מלתרום דם עבור חולה. אולם לא נסתם הגולל עבור מי שמעוניין לעשות זאת. דהיינו אם התרומה מצילה חיים ואין אנו חוששים לחולשתו של התורם יהיה מותר לו ממידת חסידות. אולם דעתו של הציץ אליעזר דעת מיעוט ורוב הפוסקים סברו שהואיל ומקובל, שגזעו של אדם מתחלף ורמת הסיכון היא נמוכה מותר. והדברים מפורשים בספר נשמת אברהם חלק יורה דעה שמט ס"ק ג´

מותר לתרום רקמות אלו לצורך השתלה כי אין סיכון בדבר וגם גזעו מחליף ומצווה לקרוב משפחה להתנדב בעת הצורך כדי להציל נפש מישראל.

אולם שאלתך שונה שכן מדובר בתרומה לצורך ניסוי שאינו מציל חיים ואף לא מדובר בתרומה לחולה שכרגע זקוק להצלה. אם אכן תרומת הדם אינה גורמת לך נזק וחולשה מיוחדת יש להתיר זאת על סמך תשובתו של הרב משה פיינשטיין שנשאל האם מותר לאדם לתרום דם עבור תשלום כספי? החוליה המרכזית בתשובתו היא האם יש לפנינו איסור חבלה שכן אסור לאדם לחבול בעצמו. הרב פיינשטיין מתיר ולדעתו אין כאן חבלה, שכן בעבר נהגו להקיז דם לרפואה ולמרות, שמחד אין הדבר נחשב כמעשה שיש בו תועלת רפואית מאידך אין זה נחשב לחבלה (אגרות משה חושן משפט א,קג)
זאת ועוד, אין כאן חבלה דרך נזק אלא חבלה לתועלת החברה והאנושות ולכן כאשר את עושה זאת לשם תיקון עולם ופיתוח המדע הרי מותר לך לכתחילה לתרום דם ובתנאי שזה לא עלול להביא אותך להתעלפות או חולשה יוצאת דופן.

בהצלחה וישר כח על הרצון והמוטיבציה לתרום לחברה.
הרב מאיר נהוראי,
רב קיבוץ משואות יצחק.


רבני בית הלל משיבים על שאלות גם בפייסבוק - כנסו עכשיו - http://www.facebook.com/B.Hillel?filter=2