באיזה שלב הציונות מתה?

הזכרת את הרמב"ם, אז אצטט את דברי הרמב"ם, ב"הלכות מלכים", פרק ה':
(ט) אסור לצאת (גם לזמן קצוב, שהרי בעוד שתי שורות כותב "אבל לשכון...") מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ (באופן קבוע)- אסור, אלא אם כן חזק שם (=בארץ ישראל) הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין ... ואף על פי שמותר לצאת- אינה מדת חסידות, שהרי מחלון וכליון (שני בני אלימלך ונעמי במגילת רות) שני גדולי הדור היו, ומפני צרה גדולה (=רעב) יצאו, ונתחייבו כלייה למקום:
(י) גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה וכן הוא אומר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו":
(יא) אמרו חכמים: כל השוכן בארץ ישראל- עונותיו מחולין, שנאמר: "וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון". אפילו הלך בה ארבע אמות- זוכה לחיי העולם הבא. וכן הקבור בה- נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וכפר אדמתו עמו". ובפורענות הוא אומר "על אדמה טמאה תמות". ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מותו. ואעפ"כ, גדולי החכמים היו מוליכים מתיהם לשם. צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק:
(יב) לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז שנאמר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". ובפורעניות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבואו"....
ברוך ה', עם כל הקשיים במצב הכלכלי, אפשר לחיות במדינת ישראל, במיוחד אם מוכנים להצטמצם בהוצאות. אפשר למצוא דיור בחינם (או כמעט בחינם) ואפשר למצוא מקורות הכנסה, גם אם מעט ובקושי. וכשלומדים את דברי הרמב"ם על מעלת המגורים בארץ ישראל- נראה כי כדאי גם לוותר על רווחה (כלכלית) לשם הרווח הגדול (הרוחני) של מגורים בארץ ישראל.