אתחלתא דגאולה-המשך.

שאלה

לכבוד הרב שלום!

תודה רבה על התשובה המהירה למכתבי הקודם - "האמנם אתחלתא דגאולה 3 בבירור דעת הרמב"ם "

ועל תשובתו של הרב ומקורותיו רציתי לענות ולהשיב עד כמה שיראה לי בפשטי המקומות.

תחילה יש להכיר מה שכבר הזכרתי שלכאורה דעת הרמב"ן וכן דעת הכסף משנה שדעת הרמב"ם היא שאין חיוב ליישב את הארץ.

והנה הרב הביא לי מס' מקומות שבהם משמע שכן.

ובאמת קשה , ועוד תימה וכי שניים גדולים אלו לא ראו אלה המקומות ולא חחשו לסתירה?

ואמנם כמה מהמקומות קשורים לסוגייה בבבא קמא (פ.).

לפני זה רציתי רק להוסיף מקור ברמב"ם בהלכות שכנים (פ"ו ה"ב) : "מי שלקח עיר בארץ ישראל כופין אותו בית דין ליקח לו דרך מד' רוחותיה משום יישוב ארץ ישראל".

וזה לשון הגמרא בבבא קמא (פ.) : "הלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת. בשבת סלקא דעתך? אלא כדאמר רבא התם אומר לנכרי ועושה ה"נ אומר לנכרי ועושה ואע"ג דאמירה לנוכרי שבות היא משום יישוב ארץ ישראל לא גזרו ביה רבנן אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן הלוקח עיר בארץ ישראל כופין אותו ליקח לה דרך מארבע רוחותיה משום יישוב ארץ ישראל".

והנה דברים גדולים הם לכאורה משמע מלשון הגמרא על מצוות יישוב א"י.

וכן פסק הרמב"ם בהלכות שבת (ו,יא) : "הלוקח בית בא"י מן הנכרי מותר לו לומר לנכרי לכתוב לו שטר בשבת.שאמירה לנכרי בשבת אסורה מדבריהם ומשום יישוב א"י לא גזרו בדבר זה".

והנה אלו הדברים והרמב"ן במצוות עשה שלדעתו שכח אותם הרמב"ם לא הביא אלה הדברים, וסמך על דברי "האגדות" בסוף כתובות (ששם ברור שדעת הרמב"ם היא שאין חיוב יישוב א"י) ויש להבין כיצד הרמב"ם חולק על גמרא מפורשת?

חכמים הפליגו בשבחה של א"י וזה מצוי הרבה בתלמוד ובוודאי שהייתה חביבה עליהם עד מאד.

והרמב"ן הביא המימרה בכתובות שהיוצא ממנה ודר בחוצה לארץ כעובד ע"ז...והפלגות גדולות שאמרו בה וכו'.

והנה השיב עליו המגילת אסתר בזה הלשון : "ומה שאמר שחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ , זה דווקא בזמן שבית המקדש קיים אבל עכשיו אין מצווה לדור בה , וכן פירשו התוס' (בדבריהם נרחיב בהמשך) גבי הוא אומר לעלות ועוד ראייה שאין בו מצווה ממשה שאמרו ג"כ שם כל העולה מבבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו , ואם היה מצווה בדירת א"י (כרמב"ן) בכל הזמנים איך יבוא נביא אחר משה לסתור דבריו והא אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה וכ"ש לסתור" עכ"ל.

תשובה