שאלה
שלום , לפני 10 חודשים הכרתי בחור, ב3 חודשים הראשונים שיצאנו הרגשתי שה' שלח אליי מלאך.. כל מה שביקשתי היה בו. בחור עמל בתורה, עובד על מידותיו ללא סוף, מתייחס אליי ומבין כמו שאף אחד אחר לא.
מתחילת הדרך מאוד היה ברור לו שזה זה, אני בהתחלה גם הייתי מאוד בטוחה אבל ככל שהזמן עבר הביטחון שלי בזה ירד. ידעתי בשכל שאני עם אדם איכותי מאוד מאוד, אבל לא הרגשתי כלום בלב הרבה מאוד זמן. הקשר נמשך מלא בעליות וירידות שכללו הצעת נישואין והתחרטויות שלי הלוך ושוב.
אין לי ספק שנפגשתי עם אדם מדהים, וגם הקשר שהיה לי איתו היה משמעותי לי מאוד ומיוחד. ובכל זאת הלב שלי לא נתן לי להמשיך עם זה לגמרי עד הסוף. נפרדנו.
אחרי 3 חודשים שמעתי שהוא התארס.
גם עוד לפני ששמעתי שהוא התארס השאלה אם פעלתי נכון ולא התפנקתי מדי לא הפסיקה להטריד אותי.
המחשבות הולכות הלוך ושוב הלוך ושוב ולא הצלחתי להרגע. הידיעה שהוא מאורס מצד אחד מאוד מאוד מרגיעה אותי- הנה, הוא שייך לאחרת ובאמת לא לי. ומצד שני, יש אפשרות שפיספסתי את שלי? שה' שלח לי כל מה שיכלתי לבקש וחיכיתי וחיכיתי לרגש שיבוא וויתרתי.. ואיבדתי את הזיווג שלי? יכול להיות מצב כזה? אני מתעקשת להאחז באמונה שאין טעויות בעולמו של רבונו של עולם. ואם הוא היה האיש שלי- ה' היה פותח לי את הלב.
כל כך התאמצתי על זה ולא וויתרתי בקלות בכלל, וזה לא קרה.
אני מתעקשת להאמין שלא פיספסתי ובע"ה בקרוב מאוד גם אני אמצא את האיש שלי. אבל מדי פעם עוברת בי המחשבה שאולי כן.. ה' הרעיף עליי כל כך הרבה טוב, ואני בעצמי סירבתי.
מה יש לרב לומר? איך אוכל להמשיך הלאה בלב שלם שלם באמת שכל אחד מקבל את שלו, וגם שלי מוכן לי. והוא קיים. נמצא בעולם ומחפש אותי גם. אני רוצה להאמין בלב שלם שקיימת לי גאולה. השאלה הזו אם פספסתי מפריעה לי להאמין באמונה שלמה שלמה שגם לי יש את האיש שלי ושאזכה לפגוש אותו בקרוב.
תשובה
שלום לך.
הקב"ה ברא את העולם בצורה מאד מאד מסוימת, לפי תוכנית מדוייקת שלו, וכך גם את האדם, כחלק מהבריאה.
הקב"ה בכוונה, כנראה, מנע מאתנו לדעת, במקרה כמו שאת מתארת, אם נהגנו נכון או לא. זה משהו מעין "נסיון", כמו עשרת הנסיונות שהקב"ה העמיד בהם את אברהם אבינו. והאתגר העומד בפנייך, כמו בפני כל אחד שעבר דבר דומה (ויש ה מ ו ן כאלה...) הוא להביט קדימה, ולא לאכול את הלב על מה שהיה, ולא לומר: "פספסתי בטיפשותי את הבחור הכי מתאים שהקב"ה שלח לי". קשה שלא לחשוב כך, אבל מחשבה כזו מתגנבת, ואת צריכה להיות חזקה ולומר: אני אבנה זוגיות טובה עם בחור אחר.
עם כל כך הרבה בחורים את יכולה לבנות זוגיות טובה, ויכול להיות שיהיה לך קשה, ויקח זמן עד שתמצאי את בן הזוג שלך. אל תתייאשי! אל "תאכלי" את עצמך. הקב"ה מצפה ממך שתחפשי בשמחה בן זוג, ואיתו תבני את ביתכם.
והערה חשובה: אינני יודע איך את בדרך כלל בקבלת החלטות. הסיפור שסיפרת מראה שקשה לך לקבל החלטות. אולי תפגשי יועצ/ת נישואין כדי לחזק את יכולת קבלת ההחלטות שלך? או קאוצ'ר/ית?
מאחל לך הצלחה גדולה, ובקרוב.