אני פשוט נשאבת לתוך הלימודים ואין לי זמן לנשמה, מה לעשות?

חודש? וואלה.
אז קבלי התנצלות, בדרך כלל אנחנו משתדלים כמה שיותר מהר אבל יש המון שאלות ומעט אנשים ולפעמים זה באמת לוקח זמן.
תעני לי על שאלה מאוד פשוטה:
יש לך בגרות במתמטיקה, מסוג הבגרויות שאנשים ימכרו את אמא שלהם בשביל לקבל עוד 5 נקודות ומה לעשות, באותו הזמן שלא נדע, אחת מהחברות שלך צריכה לעבור התרמת דם מאוד חשובה ואת בתור החברה הטובה שלך מתבקשת בעיניים דומעות על ידי אמא שלה:
"אני חייבת שתפעילי לי את הדוכן של ההתרמה בכיכר ציון".
ואת מתחילה לאכול כאפות כי את לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד, הבגרות הסופר חשובה הזו. אין מצב שאת לא עוברת אותה ובכלל, כל השנה למדת אליה, שיעורים פרטיים, בלאגן שלם ועכשיו הכול ילך פארש?
ולא, את לא רוצה לדחות כלום כי בא לך כבר לגמור עם זה וזהו.
מצד שני ובאמת לא צריך להוסיף הרבה. חברה טובה שלך, הכי טובה, צריכה אותך לידה ואנחנו מדברים כאן על חיים ומוות ואת יודעת שאין מצב שאת הולכת לאכזב אותה.
קיצר, מה את הולכת לעשות?
אז גם אני וגם את יודעים שעם כל הכבוד לקדושת הבגרות במתמטיקה, יש דברים שאנחנו לא צריכים לחשוב עליהם בכלל. זה לא שאלה.
ולמה? כי הכול פשוט ברור לנו בצורה הפשוטה ביותר.
חיים של חברה טובה שווים את הבגרות במתמטיקה וגם את הבגרות באנגלית ולשון. שווים הכול.
אז וואלה, אם את אומרת שאת מוצאת את עצמך נשאבת לתוך הלימודים האלו, אז יכול להיות שאת צריכה מחדש לעשות חושבים וולראות כמה את באמת מתחברת לכל מיני דברים שאת מזניחה.
מה נראה לך? שהחשיבות של התפילה מגיעה מתי שאת בסבבה שלך והכול טופי?
אולי גם, אבל זו תפילה אחרת לגמרי מתי שהקלפים מונחים על השולחן ומתי שאת צריכה להקריב מעצמך לבין מתי שהכול רגוע ואותו הדבר גם עם היחסים שלך עם אחותך שרואים שזה מפריע לך.
תקחי את היום שלך שמחולק ל24 שעות, אחר כך תקחי את המסילת ישרים שיזכיר לך כי זה בעצם המטרה של כל החיבור שלו כמו שהוא כתב, ותשאלי את עצמך האם ההשקעה שלך בבגרות פרופרציונלית לתכלית שבשבילה נשלחת בכלל לעולם.
אז למה אנחנו עושים בכלל בגרות?
בכדי לצאת ידי חובת ההשתדלות ולא לסמוך על ניסים שאנחנו לא מרגישים מספיק ראויים להם כי אנחנו לא חושבים שאנחנו בדרגה כל כך גבוהה (ומי שחושב שהוא מספיק גבוה כדי להישאר בבית ולקטוף את הכסף מהעצים שיהי´ה לו רק טוב) אבל עדיין זה לא אומר שתכלית המטרה שלך בעולם היא למקד את כל כוחות הנפש שלך בהשגת בגרות טובה.
מי שחושב ככה, אז הוא פשוט חילוני בתחפושת.
נכון, חשוב להוציא בגרות צריך ללמוד אבל עדיין אסור לנו להתבלבל ולהגדיר את היהדות מחדש.
מזונותיו של אדם קצובין לו כבר מראש השנה, וכל מה שאנחנו עושים זה פשוט להשתדל בגלל הגזירה שנגזרה על אדם הראשון.
אם אני אגיד לך: יודעת מה, עזבי הכול, אל תלמדי, אני כבר אגניב לך את העותק של המבחן שלך ותקבלי על בליינד 100.
תלכי על זה?
לא.
ולמה לא בעצם, אחרי הכול זה מה שאת רוצה לא? לקבל 100 במבחן?
כי מה, תגידי, אני לא אלך למכור את העקרונות שלי בגלל בגרות נכון?
אז יופי, אז מכאן את רואה שברגע שיש לך עקרונות שמספיק חשובים לך, עם כל הכבוד ויש כבוד לבגרות, את דוחה הכול והולכת איתם.
ככה גם כאן.
תקבעי ותשאלי את עצמך מחדש מה חשוב לך בחיים ומה חשוב לך יותר, (ואולי זה גם הזדמנות בשבילך לבחון מחדש כמה את מחוברת לכל מיני דברים שאולי חשבת שאת נמצאת במקום אחד כשלמעשה את נמצאת במקום אחר) ולפי זה תתחילי לכוון גם את הזמן שאת משקיעה בלימודים.
יש כל כך הרבה מצבים בחיים שלנו וכדאי שתתרגלי מעכשיו שאנחנו לא יכולים ליישם אותם בלי סדרי עדיפויות חזקים בחיים.
נניח תתקבלי למשפטים ותהיי עורכת דין מצליחה במשרד של עורך דין ווינרוט שנחשב לאחד הכלים ובמסגרת העבודה שלך יבקשו ממך להפגש עם איזה נציג גרמני שיגיע בשביל להעביר איזה מצגת והנציג הגרמני יושיט לך את ידו לשלום, מה תעשי?
א. תושיטי לו בחזרה כי לא נעים, וגם ככה הם משלמים לך ימבה כסף ופדיחות וכולם מסתכלים
ב. תגידי לעצמך שלא הרבה פעמים בחיים את יכולה לעשות קידוש ה´ כזה גדול ופשוט תסבירי לו שאת שומרת נגיעה וגם אם הוא לא יבין, זה בסדר גמור, העיקר שאת הבנת.
וזה העניין. לימודים חשובים אבל יש דברים שחשובים יותר.
תשקיעי בלימודים אבל תקשיבי גם ללב ובעיקר לנשמה שלך ותדאגי שההשקעה שלך, לא תגיע על חשבון שאר הדברים שבגללם בכלל הגעת לכאן.
לימודים זה כלי להשגת משהו מסויים
קידוש ה´ והקשבה ללב שלך, זאת המטרה.
במישור המעשי: קחי דף ועט ותנסי לחשב כמה זמן סביר את צריכה בשביל הלימודים שלך (ולא להתחרפן לי עכשיו על מיליון שעות ולתקוע משפטים של מורות למתמטיקה שכמה שתלמד, תמיד אתה יכול ללמוד יותר) וככה תמרקרי לך בלו"ז שעה, חצי שעה, שעה וחצי כמה זמן שאת חושבת יספיק בשביל שתרגישי שאת לא מבזבזת את התפקיד שלך כאן בעולם.
אותו הדבר תעשי עם הזמן איכות להורים ולאחיות שלך
עשית את זה?
יופי, ברוכה הבאה לחיים האמיתיים.

אבינועם
avinoam811@gmail.com