שאלה
יש לי שאלה שעלתה בעקבות הפיגוע..
האם בדרך שלנו הדת"ל יש משו שיש בו מהות כי המציאות מראה שכול מה שאנו מנסים לעשות מפריעים לנו בזה אם זה היה התיישבות הארץ בגוש ואם זה בית השלום בחברון וכו'.. כול דבר שאני עושים לא מצליח לנו כמעט ויש המון אנשים שרק רוצים להרחיק אותנו אז אני שואלת שאלה אם יש בזה משו מהותי אמיתי שכולו בקדושה אז למה כול דבר לא הולך לנו כול התישבות כול פעם שומעים פינוי מגרום פינוי חומש וכו'..?? אולי הדרך שלנו כמו שהרבה טוענים היא דרך של פשרנות כזאת...שמאמינים בדברים שאין בהם ממש (לדו': העניין שמדינת ישראל זה אתחלתא דגאולה) אני רוצה תשובה כדי לדעת מה לענות וכדי להתגאות בזרם שאני שייכת אליו
אני ישמח מאוד אם תענה לי כבוד הרב וסליחה על האריכות..
תשובה
שלום וברכה
לו המציאות הייתה זו, שכל מה שמנסים לא מצליחים לעשות – היה נכון לשאול את השאלה.
ברם, המציאות היא כלל וכלל אינה כזו.
ב"ה, בהרבה תחומים אנו עולים וגדלים ומצליחים. ההתיישבות בארץ נכשלה בגוש קטיף ומצליחה בכל כך הרבה מקומות אחרים, ובבית השלום בחברון לא הצלחנו אך שלוחי המצווה שהם אנשי חברון הצליחו בכל כך הרבה דברים אחרים, כך שתיאור המציאות אינו נכון.
טבעי הדבר שבחלק מהדברים מצליחים ובחלק לא. לא זו בלבד, אלא שאנו מאמינים כי המעכבים הרבים נמצאים דווקא כלפי הדברים החשובים ביותר, ולפעמים העובדה שיש עיכובים שונים מלמדת דווקא על נכונות הדרך ולא על כשלונה.
על כן, גם בשל העובדה שב"ה אנו מצליחים בהמון תחומים, וגם בשל העובדה שכמעט טבעה שיתרחשו העיכובים הקיימים – אנחנו יכולים להעצים את ההתקשרות שלנו בדרך בה אנו הולכים, ולהאמין כי היא זו הנכונה לכתחילה.
כל טוב