אמת אחת או "שבעים פנים " - היחס למחלוקות בתורה

שלום מיכל,
קראתי את שאלתך בהנאה רבה. אני חושב ששאיפת האחדות שלך היא נכונה . ואסביר את הדברים בשלבים :
שאלת המחלוקות בדברי תורה , היא שאלה יסודית ביותר שהתייחסו אליה גדולי הדורות , מהרמב"ם בדורות ראשונים, דרך המהר"ל , ועד לאחרונים בני זמננו . המהר"ל בספרו "באר הגולה " מתייחס לשאלה זו בהעמקה , ואנסה להביא מתמצית דבריו: הגמ' במסכת חגיגה מביאה דרשות שדרש ר' אלעזר בן עזריה בבית המדרש :
"פתח ודרש - "דברי חכמים כדורבנות וכמסמרות נטועים, בעלי אסופות נתנו מרועה אחד" (קהלת יב') ... "בעלי אסופות " אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין , הללו אוסרין והללו מתירין , הללו פוסלין והללו מכשירין , שמא יאמר אדם היאך אני לומד תורה מעתה ?! תלמוד לומר- "נתנו מרועה אחד" - אל אחד נתנן , פרנס אחד אמרן , מפי אדון כל המעשים ברוך הוא…". זהו סגנון הדרשה שם בגמ' (חגיגה ג':).
מסביר המהר"ל, שהכינויים לקב"ה בדברי חז"ל הם לא סתמיים אלא מדויקים ביותר. כגון הכינוי לקב"ה - "אדון כל המעשים " - אינו לחינם. חז"ל באים להראות לנו את ההתאמה בין הבריאה הפיזית שבה אנו חיים , לבין התורה. התורה היא נשמת החיים של העולם , והנה - העולם על אף שהוא אחדותי ואורגני , והוא יצירה אחת , אף על פי כן הוא יצירה מורכבת ויש בו כוחות שונים , צדדים שונים , לפעמים אפילו סותרים - אור וחושך , קור וחום , הר ועמק , ובכל זאת, זו היא יצירה חיה אחת שלמה.
כך גם כל יצור ויצור בבריאה. ניקח בתור דוגמא את האדם שנקרא בפי הקדמונים - עולם קטן (משום שהוא נזר הבריאה וכולל בתוכו את כל דרגותיה דומם [שיניים, עצמות] , צומח [שער] , חי [שאר הגוף] , ומדבר [כח השכל שמתבטא בדיבור]). הנה האדם הוא יצור מורכב מאוד . קודם כל גופו עשוי פרטים, בחינות , כוחות שונים. כשאנו מגיעים אל נפשו , המורכבות עוד יותר גדולה - כוחות שונים , נטיות שונות , לפעמים אפילו סותרות. כמובן המטרה היא שהוא ימצא מטרה אידאלית אחת שתאחד את כוחות נפשו למנגינה הרמונית אחת , אך אחדות אין פרושה טשטוש , אלא - להפך - הכוחות כולם שלמים ומובדלים, אלא שלכולם יש כיוון אחד מוסרי שמאחד אותן .
כל זה כשם שהוא נכון לגבי האדם הפרטי, כך גם לגבי כל הבריאה - העולם כולו, וזה גם בעצם הקוד הפנימי של התורה שהיא נשמת העולם . בתורה 'שבעים פנים' - זהו מספר שהוא ביטוי למרב הצדדים והכיוונים שבמציאות. אלו שבעים צדדים של עומק, שכולם קיימים בתוך התורה כמערכת אחת שלמה חיה עם כיוון אידאלי אחדותי אחד.
כאשר התורה יורדת לעולם הזה לתוככי השכל והחיים של תלמידי חכמים , בהכרח - " כשם שפרצופיהם שונים דעותיהם שונות " - לכל אחד יש את שורש נשמתו , ו'האות שלו בתורה' , ואין נפש אחת דומה לחברתה. ממילא הדבר מתבטא בכך שכל אחד מבטא צד אחר בתורה המותאם לנפשו ואופי אישיותו , ויותר מזה - אותה נפש נבראה כדי שתבטא את אותו צד המתאים לה בתורה !
כמובן - ואת זה חשוב להדגיש - אין כוונת הדברים שכל אחד יכול לעשות בתורה כרצונו ולהביע דעתו בחופשיות ע"פ הזיות דמיונו . מדובר בתלמידי חכמים , אנשים בעלי יראת שמיים שישבו ועסקו בתורה במשך עשרות שנים במסירות נפש עצומה מתוך ענווה גדולה , אלא שמתוך התפתחותם והתגדלותם בתורה הם השכילו להיחשף לנשמתם ובאופן טבעי במהלך לימודם - נטול הפניות, האינטרסים האישיים והדעות הקדומות שנובעות מעולמות זרים, הם הגיעו למסקנות מבוססות ומנומקות שחלוקות על דעות חבריהם באותן סוגיות נלמדות.
עניין זה חוזר על עצמו לא רק בהלכה, אלא בכל תחומי התורה - תנ"ך ומפרשיו , אמונה, מוסר, וכו' . אין זה מקטין את אמיתותה של התורה , להפך, זה רק חושף את העושר הפנימי מריבוי הגוונים , כמו כל יצירה חיה וממשית . כמובן בתוך כל הגוונים והדעות השונות יש קו כללי שמאחד את הכל לתפישת עולם עמוקה , אידאלית , ושלמה. גם הרמב"ם וגם ר' יהודה הלוי מעפילים שניהם במעלה הר ה'. הנוף הנשקף לעיניו של הרמב"ם, שונה לעיתים מהנוף הנשקף לעיניו של ריה"ל, בהתאם לשוני בין נפשותיהם של שני האישים, לזווית ההבטה שלהם, ולכיוון הטיפוס שלהם על ההר. אך עלינו לזכור תמיד ששניהם מטפסים על אותו הר, חותרים לעבר אותה פסגה, וההסתכלות של שניהם, יחד עם שאר כל גדולי ישראל, תיתן לנו תמונה שלמה ואמיתית יותר של הר ה'.
לצערי, תפיסת העולם, שמשתמעת מתוך תכנית הלימודים של משרד החינוך, איננה מסתכלת על השיטות השונות מתוך מציאת הקו הכללי המאחד ביניהן. להפך. בדרך כלל הדעות השונות בענייני אמונות ודעות מובאות בשטחיות ובצורה מקוטעת , כאשר הדגש הוא על הקווים המפרידים. דבר שנובע מכך שלא רואים את הנושא בכללותו; למשל, על מנת להבין את דעתו של הרמב"ם בעניין מסוים, לא מספיק להביא משפט אחד שלו, או אפילו ציטוט שלם שלו בנושא, אלא צריך ללמוד את הרמב"ם בהעמקה ע"י ת"ח שמבין בדברים, להשוות התייחסויות של הרמב"ם בנושא הנידון המובאות בספרים שונים, ומתוך כך להבין מה דעתו. במקביל יש ללמוד גם את הכוזרי בהעמקה ובהבנה נכונה (על כל חמשת המאמרים!) ואז להגיע למסקנה בהבנת שיטתו. כשעוסקים בהשוואה מעמיקה כזו - ושוב, ע"י ת"ח שמבינים בעניין - רואים שהמחלוקת היא לא כל כך מהותית ורדיקלית, אלא אלו גוונים שונים של המכלול השלם .
חשוב גם לדעת נקודה המאפיינת הרבה גדולי ישראל. אין הם מתחייבים להביא את מלוא שיטתם ודעתם בנושא מסויים - בקטע קטן ומצומצם. כדי להבין את שיטתם במלואה, צריך לערוך השוואות של דבריהם במקומות שונים - "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר"; לעומת זאת, גישה שמביאה את הדברים בצורה חלקית, ממילא עלולה להביא לטעויות רבות ולאי - אמיתויות בהבנת הדברים .
כלל זה יהא נקוט בידך: ככל שתפיסת העולם היא יותר כללית ויותר מקיפה , כך היא יותר שלמה, וממילא יותר אמיתית.
לגבי בחירת השקפת עולם "על פי נטיית הלב", כדברי המורה שלך, זו בעצם הדרכת חז"ל של "עשה לך רב" - שאין משמעותה רק לבחור פוסק הלכה , אלא זו גם הדרכה לבחירת תלמיד חכם מספיק גדול ומנוסה ומבין - שיוכל לענות לאדם על שאלותיו ולהדריכו בענייני אמונה ומוסר - אך זה יכול להעשות רק מתוך הסתכלות שלמה , שימוש תלמידי חכמים , ואמונה באחדותה של התורה .
במאמר מוסגר יש להעיר, שהסבר זה הוא כללי מאוד, וניתן להביא דוגמאות מפורטות של מחלוקות, לכאורה, שבלימוד מקיף ומעמיק מתבררות כבחינות שונות או כמחלוקת בניואנסים דקים ולא בעקרונות חובקי עולם. אם יש לך דוגמא ספציפית שאת מעוניינת לברר, שלחי אלינו ונשתדל להתייחס אליה. מכל מקום להשלמת התמונה אני מפנה אותך לעיין בספר מאמרי ראי"ה עמ' 11-13 , במאמר "כיצד מבקרין" (תת-נושא תחת הכותרת הכללית- "תלמים").

בהצלחה רבה!
אלי,
חברים מקשיבים