שאלה
שלום,
בזמן האחרון יש לי ממש בעיה.
אני יודעת שה' קיים יודעת שהוא ברא את העולם לפחות משתדלת לדעת.אבל גם יודעת שזה גדול עלי כל הקטע של להבין אותו ולחיות כמו שהוא אומר.
הפסקתי להתפלל לברך ועוד כל מיני..
פשוט לא רואה איך הוא יכול לעזור לי ולעשות לי טוב אני יודעת שהוא לא חייב לי כלום ובגלל זה לא יכולה גם להיות מחויבת מרגישה שאני עובדת על עצמי ועל כל הסובבים בכך שנראית דתיה.
מה עושים במצב כזה?
תודה.
תשובה
שלום לך.
הבילבול אותו את מתארת, נורמלי מאד לגיל שלך. ברור לך שה' קיים, וזה טוב. הרגשתך ש"גדול עלייך" לחיות לפי מה שהוא אומר, גם היא "נורמלית". אכן "גדול" "מפחיד" ו"איך אני יכול/ה לעמוד בכל המחויבות הזו?"
קשה לראות איך הוא יכול לעזור לך? חשבי על התפקוד שלך יום יום: אני קמה בבוקר, והגוף מתפקד: אני רואה, אני שומעת, אני מסוגלת לחשוב ולתפקד תחת שליטה. איזה פלא!!! איזו עזרה נפלאה מבורא העולם!!! מה שעוזר במקרים כאלה הוא "לפרק" את הדברים ה"גדולים" לדברים "קטנים". את הזמן- לרגעים קטנים. את המחויבות- למעשים קטנים. מצוה אחת, ועוד מצוה אחת, בלי לחשוב על כל המערכת הגדולה, כדי לא להכנס לבלבול וסחרור... אני מקווה שתרגישי שיותר קל לך להתחבר לדברים הקטנים, תוך כדי שאת חושבת על משמעותם לחייך, ובכך- תתחברי אל בורא העולם.
בהצלחה!