שאל את הרב

אמונה וחזרה בתשובה

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 18/01/09 13:20 כב בטבת התשסט

שאלה

שלום הרב!

אני מעוניינת לחזור בתשובה ואני לא ממש יודעת איך...

אני דתיה מבחוץ, הולכת צנוע, בת שירות בישראל אבל בפנים אני מרגישה ממש חילונית! אני לא ממש מדברת יפה וגם הספרים שאני קוראת הם לא ממש דברי תורה ואני לא מצליחה ולא יודעת איך לשנות את זה...

יש בי המון כעס וכאב כלפי הקב"ה על הנסיונות הקשים שהוא מעביר אותי ושאני לא מצליחה להתליח בהם ואני נופלת למטה...

במשך תקופה מסוימת אפילו הייתי ממש לא מאמינה וכעסתי כל כך...

אני ממשפחת דתית לאומית ואני לא מצליחה להבין מה אני עושה ולמה אני דתייה בכלל ומה זה נותן לי בכלל אני נופלת ממש חזק למטה ואני לא מצליחה לעלות אלא רק ליפול יותר למטה...!

אני ממש מרגישה רע עם עצמי בנושא הזה - אני מברכת מתוך כורח ואומרת רק ברכות השחר מתוך הרגל וזה גם בעל פה... אני לא מברכת על כל הדברים אלא רק על דברים שאני זוכרת... אני כל כך כועסת על הזמן על כל הכאב והסבל שהקב"ה מעביר אותי כל הזמן ואני כביכול מענישה אותו בזה שאני משתדלת להיות כמה שפחות דתיה ואני לא רוצה שזה יקרה...אני רוצה ללמוד לקחת הכל בטוב ובשמחה ונמאס לי להיות כועסת ועצובה כל הזמן כי אני רואה רק רע ושחור בכל דבר ולא רואה שום טוב ורק כועסת על הקב"ה...

רע לי עם רבנים ועם מה שהם מייצגים - אני תמיד מרגישה שהם מעליי ולי אין מקום בשיעורים שלהם כי הם מדברים רק לדוסיות שבינינו...

הרב אתה חייב לעזור לי אני לא יודעת מה עוד לעשות אני רוצה להתחזק ולהאמין!!! אני מפחדת מהמקות שאני נופלת אליו כל המוזיקה והספרים שאני שומעת לא ממש עוזרות...ואני עושה וחושבת ומרגישה דברים שלא ממש אני צריכה... בבקשת תעזור לי אני רוצה להאמין!!! מה אני עושה???

בתקווה לעזרה ותודה רבה!

חן.

תשובה

שלום וברכה

בספר אורות התשובה לימד אותנו הרב קוק זצ"ל כי יש שני סוגים של תשובה. יש תשובה חדה ופתאומית, ויש תשובה ההולכת ומתפתחת עוד עוד.
נראה מתוך דברייך כי את חפצה בתשובה הפתאומית והחדה, אולם לא זוהי המתאימה למצב בו את נמצאת.
הדרך היותר נכונה הוא להחליט ללכת אט אט. במקום להתייאש מהמצב בו נמצאים להחליט כי מתחזקים כל הזמן. עוד עוד. כל התחזקות קטנה אף היא הישג גדול.
אם מרגישים כלפי הקב"ה כעס – מדברים עם הקב"ה על זה. התפילה של האדם צריכה להיות תפילת אמת, ומותר לאדם להביע כלפי הקב"ה את כל מה שהוא חש באמת. לא כדאי לנהל עם הקב"ה "יחסי" כעס והטחה, כיון שלא יוצא מכך שום דבר טוב – לא אמוני ולא פסיכולוגי. יותר נכון ללכת בכיוון אחר לחלוטין: בד בבד עם התפילה האמיתית והכנה מולו, בה מביעים בדיוק את מה שחשים ואת מה שחושבים, לנסות דווקא למצוא את הדרכים אליו ואת הקשר איתו.
את הקב"ה לא ניתן להעניש. ניתן להעניש את עצמך, וזה מה שאת עושה בפועל, ושום דבר טוב לא יוצא לך מזה.

אם רע לך בשיעורים שונים – אפשר למצוא טובים אחרים באינטרנט. יש הרבה שיעורים טובים שם.

כללו של דבר: החליטי שאת צועדת בקצב שלך, מתקדמת בקצב שלך, מתחילה בדברים היותר אנושיים ובקשרים העמוקים שבין אדם לחבירו ובמצוות הקב"ה על נושאים אלה, ואז להתעלות יותר ויותר.

אני מאמין באמונה שלמה שזה ניתן. בוודאי תצליחי.

כל טוב

כתבות נוספות