שאלה
שאלתי את הרב בנוגע למאמרו של יואב סורק ב"אקדמות" , והרב ביקש שאגע בנושא ספציפי יותר ואתמקד.
בחרתי לצמצם את שאלתי לשני נושאים המופיעים בתוך המאמר, אם כי הם לאו דווקא המסקנה החשובה ועיקר מה שרצה יואב לומר.
נושא לימוד ההלכה, אשר הובא במאמר כהוכחה לכך ש"נותרנו חרדים". הוא טוען ש"משנה ברורה" הוא חיבור חרדי מובהק, שמבטא אולי את שיאה של תורת חוץ לארץ. והעובה שכשציערנו ניגשים ללמוד הלכה, זה מה שהם עוסקים בו, מעידה על אי רצון לייסד אורח חיים חדש, זה המושתת על התקרבות לגאולה, ורצון להתמזגות עם המצב החדש בו אנו בארצנו, בתהליך גאולה.
שנית, עניין הכיפה.
הוא טוען שהכיפה כיום לא מקיימת שום תפקיד של "כיסוי ראש", וכל מה שהיא עושה הוא הפרדה, ועשיית התורה והיהדות דבר השייך למגזר מסויים. הוא טוען שמעשה סמלי זה של הורדת הכיפה, יכול להיות התחלה של תהליך להחזרת התורה לכל עם ישראל.
יודע אני שמדובר בנושאים רחבים וארוכים, ואולי כדאי באמת שהרב יכתוב באריכות את תורתו בנושא זה, אך בכל זאת אם לא קשה, אשמח לחוות דעת מהרב. תודה רבה, בציפייה לגאולה שלמה, איתן
תשובה
שלום וברכה
א. עמדתי בנושא ההלכה היא דיאלקטית, לאמור: מחד גיסא ההלכה מהווה מסורת שהחלה במתן תורה ובמשה בהר סיני, ובמשך הדורות היא הצטברה והגיעה לשיאים שהיא נמצאת בהם היום. מכל אלה לא רק שאיני רוצה להיתנתק, אלא אפילו להעצים את מסורת ושלשלת מסירת התורה. מאידך גיסא, אין כל ספק שההלכה זקוקה למפגש המחודש עם המציאות – בין המציאות הלאומית ובין המציאות האישית, וכך צריך לעבור על כל סעיף בהלכה. על כן, במקום מהפכות גדולות אני קרוב מאוד לדרך אחרת, שהיא מטפחת את חזון ההלכה הגאולית, אך פועלת בתוך מסגרת ההלכה בדרך שבה לאורך הדורות כולם נעשה המפגש בין הלכה והמציאות. כך פעלו גדולי רבני המזרחי עם הקמת המדינה, בהתמודדות עם שאלות המדינה; כך פועלים פוסקי ההלכה כאשר הם מכניסים גם את שיקולי המציאות לתוך הדיון ההלכתי וכדו'. צודק יואב בניסיון העמוק לעורר את הציפייה ואת המודעות לבעיה, אך אני מעדיף אבולוציה ולא רבולוציה.
ב. אני כמובן לא מסכים עם נושא הכיפה. כל בחירה מהווה סוג של הפרדה והנכחה. אנחנו בוחרים ללבוש את המדים המבטאים את הקשר שלנו לריבונו של עולם, וקוראים לכולם להכריז על כך גם בלבושם. התורה אכן שייכת למי שמקבל עולם מלכות שמיים עליו – ברבדים שונים ומגוונים, ויש חשיבות לאותם "מדים" המבטאים זאת.
כל טוב