שאלה
שלום כבוד הרב, אנחנו נשואים כמעט חצי שנה וברוך ה'
אני בהריון בחודש שלישי ואני מתחילה כבר להרגיש כבדה,
ושהמשקל של בעלי בזמן שאנחנו ביחד מתחיל להציק לי
האם מותר להיות עם בעלי בצורה אחרת לא בגישה המסורתית?
לפי הבנתי התורה אוסרת כמעט הכול אלה אם ממש סובלים.
אני מאוד אוהבת את בעלי ואוהבת להיות איתו,
אבל כשזה מתחיל להרגיש כבד
זה כבר עלול ליצור דחיה כלפי העניין
מה עושים?
ויש לי עוד שאלה,
הבדיקות של ההריון ממש מלחיצות אותי לפעמים,
ויש לנו משפחה בריאה ברוך ה' כן ירבו
אבל עוד לא עשינו בדיקות גנטיות ובעזרת ה' אני אעשה אותן בקרוב
ואני כל כך לחוצה שחס וחלילה אני אפול על ילד חולה,
כל התרבות של הלידה בישראל פשוט מלחיצה ואני טובעת ברשימת הבדיקות ואני פשוט חוששת כי זה הריון ראשון והכול חדש!
איפה נכנסת המקום של האמונה בה'?
אני גם לוקחת ליתיום אז כבר היו את האלה שמלחיצים אותי
על תינוק לא בריא למרות שאין לי כמעט כמות בדם ואני נעזרת ברפואה הסינית לנקות רעלים והרופא שלי אומר שאין סיכוי כמעט לילד חולה
וזה הריון רגיל לגמרי, אבל בגלל שיש פסיכיאטרים שטוענים שזה מזיק
זה מלחיץ מאוד!
אני בכלל טיפוס לחוץ מאוד ובעלי הכי רגוע בעולם
והוא טוען שאני פוחדת מכל דבר שאפשר לפחד ממנו
איך מצליחים לבטוח בה' ולהרגע בהריון?
החששות לפעמים לא נותנות לי מנוח.
תודה
תשובה
שלום וברכה
ראשית, שיהיה הריון משמח.
א. הקשר עם בעלך: ההלכה אומרת בדיוק הפוך ממה שכתבת. ההלכה מתירה לבני הזוג, בהסכמה הדדית של שניכם, כל תנוחה וכל מה הם רוצים לעשות. בהריון ממש מומלץ לשנות את התנוחות. על כן, מותר לכם לקיים יחסי אישות בצורה שהיא הנוחה ביותר לכם.
ב. נושא הבדיקות בהריון הוא מורכב מאוד. מה שאני בדרך כלל מציע לעשות הוא להתחיל בבדיקות הלא-פולשניות (אולטרה סאונד, שקיפות עורפית). אם אין שום אינדיקציה לשום בעיה – לא להמשיך בבדיקות פולשניות. אם נראה מבחינה רפואית כי תוצאות הבדיקה מחייבות בדיקות עומק – שובי ונדון בנושא.
ג. אני לא יודע לייעץ לך מבחינה רפואית האם מה שאת נוטלת הוא טוב לתינוק או לא טוב לתינוק. את זה שואלים מומחים בתחום.
ד. ביטחון בד' מורכב מהשתדלות של מה שאפשר לעשות ונכון לעשות (מה שכתבתי למעלה), ומשם והלאה לקיים את "השלך על ד' יהבך". בעולם הלא-מושלם שאנו חיים בו אנו מאמינים כי ריבונו של עולם מלווה אותנו ומשגיח עלינו בעת המצוקה, ואנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים לעשות בצורה נורמלית, ומכאן ואילך מבינים כי לא הכל בידי אדם.
כל טוב ושוב הרבה הרבה שמחה