שאלה
אני לומדת במכללה את נושא החינוך המיוחד ותוך כך גם אני גם ניפגשת עם ילדים שונים בחינוך המיוחד (מפגרים ברמות שונות, אוטיסטים, תסמונת דאון, חרשים עוורים, בעלי לקויות למידה ובעלי מחלות נפש שונות ועוד סוגים שונים) הילדים הללו זקוקים להמון חום ואהבה, יותר מילדים בחינוך הרגיל. ילדים עם פיגור ואוטיסטים הם ילדים שהרבה פעמים כשיש לך כבר קשר איתם הם מאוד מעוניינים להביע את הקשר גם במגע. השאלה נוצרת כשהילדים האלו כבר עוברים את גיל המצוות (13) האם צריך גם עם ילדים כאלו לשמור נגיעה הרי רובם גם לו מבינים ולא מפרשים את המגע ביננו בדרך הזו, ועוד יותר מזה שיהיה להם מאוד קשה עם זה שאין מגע עם האנשים שסובבים אותו ואלו הם שמקרינים לו חום ואהבה. השאלה איפה הגבול? באיזה ילדים כן ואיזה לא? עד כמה כן?
תשובה
באופן כללי, אין איסור לגבי החניכים שלך, יש אפילו מצווה. הם כמו ילדים קטנים, וזקוקים לחיבוקים וליטופים להתפתחותם האישית.
זאת צריכה להיות התיחסות הכללית.
לגבי הפרטים, קשה לתת הנחיה כפי שאת יכולה בקלות להבין. נראה לי שאת זאת שיכולה יותר מכל אדם אחר להפעיל שיקול דעת עם מי כן ועם מי עדיף שלא.
כדאי לך גם להתיעץ עם אנשי מקצוע דתיים שנמצאים במקום, שיכולים להבין מחד את הצרכים של המתבגרים האלו, ומאידך את הממגבלות ההלכתיות.
אני מבקש לחזק אותך בעבודתך החשובה
אלי כאהן