איך להמנע מלשון הרע, ואיך לעשות תשובה על זה?

שלום נעמה,
כשנמצאים בחברה שומעים לפעמים לשון הרע, ויש כל מיני מצבים לא פשוטים שצריך ללמוד איך להתמודד איתם וכיצד להקפיד על הִלכות שמירת-הלשון. יש באתר שלנו תשובה שעוסקת בדיוק בדבר זה, וכדאי לך לעיין בה: https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=212.

מי שדיבר לשון הרע ובא לעשות תשובה על כך, נוהג כמו בכל חטא שעושים עליו תשובה, ואכתוב לך מה שכתוב בספר 'חפץ חיים' (סוף פרק ד'). בלשון הרע יש שני חלקים: עבירה שבין אדם למקום, שהקב"ה אסר לדבר לשון הרע, ועבירה שבין אדם לחבירו, במה שפגע בו. לכן על החלק של בין אדם למקום, עליו להתוודות (להכיר בחטא שעשה), להתחרט על כך, ולקבל על עצמו שבעתיד לא יעשה זאת יותר.
ולגבי החלק שבין אדם לחבירו, תלוי: אם השומעים לא קיבלו את הלשון הרע ולא נגרם לאדם שדובר עליו שום נזק, אז די בתשובה שבחלק הקודם.
אם הם האמינו ונגרם לו נזק - אז צריך ללכת ולספר לו ולבקש שימחל, וצריך לעשות זאת בצורה שלא תגרום לו צער עד כמה שניתן.
אם לא נגרם נזק עדיין אך עלול להגרם, יש להתלבט האם עדיף לא לספר לו בינתיים, או שיש לספר לו כבר עכשיו ולבקש את סליחתו. הטוב ביותר יהיה למצוא את השומעים ולנסות להוציא את הדבר מליבם (הדברים האלו מבוססים על תשובה של הרב שלמה אבינר בשו"ת שאילת שלמה חלק א עמ' 372).
ברצוני להוסיף ששמעתי ממישהו שזוהי דעת החפץ חיים, אך דעת ר' ישראל סלאנטר היתה שאם רק יגרם לו צער רב כשישמע שכך דיברת עליו לפני כולם, וזה יפגע בו וביחסים שלכם, עדיף לא לספר לו על כך, כי זה רק יזיק במקום להועיל. אלו הדברים ששמעתי, אך עוד לא מצאתי את זה כתוב באיזה ספר עד כה.
ובמקום להסתבך אחר כך בדברים כאלו עדיף ללמוד מראש את ההלכות שבנושא בספר חפץ חיים ושמירת הלשון.
כל טוב
יוני, חברים מקשיבים