איך יוצאים מעצבות?

שלום יקרה! מה שלומך?
ראשית, תודה רבה על החיזוקים!

אמנם איני מכירה אותך, אך אני בהחלט מכירה את הסיטואציה.
את מתארת מצב שבו העצבות ´שואבת´ אותך למקומות שלא היית רוצה להגיע אליהם.
אז תדעי שלבכות על זה ולהיות בצער-זו תגובה טבעית! ב"ה שאת רגישה למציאות, ולא אדישה אליה.
לבכות על הפיגוע ולהיות בצער ממה שאירע שם, זו תגובה טבעית ונורמאלית. אדם שחווה חוויה קשה וממשיך הלאה ללא תקופה של עיכול של מה שהיה-נמצא במצב לא תקין.
וב"ה שאת מודעת למצב ורוצה לתקנו-זה כבר טוב.

אך את צודקת, מגיע זמן שצריך להמשיך הלאה.
לכל אדם יש דרך התמודדות משלו למצבים כאלו.
מה יעזור לך לקום ולהתעודד?
כמו שאמרת, השמחה שלך הייתה קיימת פעם! ז"א שהיא עדיין נמצאת שם, רק צריך לחשוף אותה, לעורר אותה. בדיוק כפי שהפיגוע עורר אצלך רגשות של צער, כך יש בטוח דברים שאפשר לעשות שיגרמו להשבת הכוחות והשמחה!

כשדברים כאלו קורים, הרבה פעמים זה נראה לנו שאין לאן להמשיך משם. יש תחושות של תסכול, של ייאוש מהמציאות. אבל זה תלוי בנו איך להסתכל על המציאות! אני מבינה שזה מציף אותך, אבל את יכולה לשבור את המעגל הזה ע"י שינוי בחשיבה.
כל דבר שקורה לנו בחיים יכול או לשבור אותנו או להצמיח אותנו (או שזה יעבור לידנו,שלא כמו במקרה שלך).
לא מזמן שמעתי שיעור שמדבר בדיוק על עניין השמחה-
ששמחה אמיתית זה לא לומר: לא קרה כלום, הכל בסדר, ובעצם להדחיק את הצרה. כי כשמדחיקים - המחשבות חוזרות שוב ושוב.
שמחה אמיתית זה לראות את הצרה, להעמיד את הרע מול העיניים - ולחייך אליו!
זה בעצם להימצא ב"מציאות של שמחה" - להיות בעין טובה על המציאות עם כל הקשיים שבה.
אפשר להרחיב בנושא זה עוד הרבה, אם תרצי-בשמחה.

יש כמה כיוונים מעשיים שחשבתי עליהם שיוכלו להועיל:
1. ניסית לשתף מישהי שקרובה אליך? אחות, אמא, חברה, מדריכה, מורה או כל מישהי שאת מרגישה בנוח לספר לה את תחושותייך. לפעמים שיתוף של מישהו בתחושות האלו יכול לעזור, ולהתמודד לבד זה לפעמים קשה מידי.
כתוב במשלי,יב: "דאגה בלב איש-ישיחנה". את הדאגה שיש לך בלב-תוציאי החוצה. הכוונה, שכשאדם נמצא בצרה כלשהי - עצם זה שהוא מדבר עם מישהו על כך, ומשתף-זה כבר עוזר להפחית קצת את הלחץ שהוא שרוי בו. וזה יכול לשפר את מצב רוחך, או לפחות להקל מעט.
2. להתמלא בעשייה חיובית- מצאי איזה מקום שאת יכולה לעזור בו-בבית, עם חברות, התנדבות כלשהי. לעשות טוב, ולמצוא שמחה במקומות חיוביים ובע"ה זה יכול להוציא אותך קצת מהעיסוק במחשבות הלא חיוביות.

דבר נוסף-לפעמים, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לתת לעצמך זמן לחזור להיות שוב שמחה.
בלי לחץ, להאמין שגם אם כרגע את לא רואה את השמחה-היא תבוא! יש תקופות יותר קשות, ואחרי זה, זה עובר ומתחילים שוב לצמוח! כמובן זה לא אומר להרפות מהכל, יש צורך בהתבוננות במצב-למצוא את השמחה, להתחזק יותר באמונה, בעצמך, בקב"ה. אך אל תיבהלי מהמצב אליו הגעת, כי אני בטוחה שהוא זמני, ועם הסתכלות יותר חיובית ומחשבות טובות תצאי ממנו במהרה.

בע"ה מאחלת לך שהניסיון הזה רק יצמיח אותך!
אשמח לשמוע ממך בהמשך,
ברכה,שמחה והצלחה בכל!
רותם.
rotemit02@gmail.com