שאלה
לכבוד הרב עוזיאל אליהו שלום רב.
קראתי את התשובה שכתבת בנוגע לשאלה האם בעל יכול לומר לאישתו את הפסוקים שמופיעים בשיר השירים.
תשובה יפה, אני מוכרחה לציין.
אבל יש לי שאלה בנושא הזה הכיצד בעל יכול לומר לאישתו את הפסוק : לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי"איך יתכן שיהיה ניתן לתאר את האשה כמו סוסה ברכבי פרעה.זה משפיל ופוגע!! אני לא מקנא באשה שבעלה יגיד לה שהיא סוסה של פרעה .אולי זה מראה על היחס של שלמה המלך לנשים כי היו לו הרבה נשים?
אני כבר לא יודעת מה לחשוב?
אודה לרב אם ישיב לי מהר כי זה מטריד את מנוחתי.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
**שיר השירים הוא קודש קודשים. ויש בו תיאור של קשר שנרקם בין עם ישראל (הרעיה) לבן הקב"ה (הדוד) כשברקע יש עוד עלמות (אומות העולם). זה התמצית של ההתחלה של שיר השירים.
הפסוקים הראשונים מתארים את התשוקה שיש לעם ישראל כלפי הקב"ה "ישקני מנשיקות פיהו.." והשם עונה לעם ישראל ואומר להם כי גם הוא אוהב את עם ישראל והוא מביא ראיה לדבריו מזמן יציאת מצריים כי כשהעם שלנו עמד לפני דריסה של סוסי פרעה כשיצאו ממצרים שרדפו אחריהם הסוסים ורוכביהם והים היה לפניהם ומצבם היה נ-ו-א-ש. ואז אמר להם השם [תשתקו] , אני אלחם לכם [ואתם תחרישון].
וזה הפירוש של "דמיתיך רעייתי" [השתקתיך רעייתי].
יוצא שהפסוק כלל לא מדבר על דימוי של אשה לסוסה חס ושלום. הפסוק מדבר על המציאות של יציאת מצריים שאז אמר השם לעם ישראל כשהסוסים רכבו וכמעט השיגו והיה לחץ נוראי בעם -תרגעו[ תדממו] -תשתקו חתרישו אל תפחדו כי אני אלחם לכם.
תקראי את מה שכתבתי לך שוב .ותקראי את פירושו של רש"י על הפסוק שכך הוא פירש את המילה דימיתיך.
וההמשך מדבר על היציאה ממצריים " נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים" וכ"ו זה הכסף והזהב שהעם השיב לעצמו ממצרים . ואז מגיע התיאור של חטא העגל והבגידה הגדולה של עם ישראל בהשם "עד שהמלך במסיבו- נרדי נתן ריחו," ומדובר על ריח באוש ולא טוב של חטא העגל.ובפסוק אחר כך יש את התיקון של חטא העגל בכך שעם ישראל רוצה את הקב"ה קרוב קרוב אל הלב ."צרור המור דודי לי בין שדי ילין" שעם ישראל אומר להשם השיבנו אליך ונשובה.להתבשם מהריח הטוב קרוב אל הלב.
בברכה,
עוזיאל