איך אני יכולה לכבד את אבא?

שלום וברכה,

קודם כל תדעי שאת לא היחידה שמרגישה כך. היחסים בין הורים לילדיהם בגילאים אלו בדרך כלל מאוד מורכבים במיוחד לאור העובדה שבגילאים אלו מפתחים עצמאות, דעה מוצקה, השקפת עולם וזאת בנוסף ליכולת לפעול ולהזיז דברים, מה שלא היה בגילאים המוקדמים יותר. בדרך כלל אנו נעשים ביקורתיים יותר בגיל זה בגלל שאנו מרגישים (תחושה טבעית ונכונה) שאנו יכולים לשנות את המצב הקיים. זה גורם לנו להתרגז ולכעוס ביחס לתופעות שאנו תופסים כלא נכונות ולא טובות.

כלומר, מה שאת חווה הוא מה שבני נוער רבים חווים באופן זה או אחר בביתם. גם העובדה שאת מתחברת לאמא שלך יותר מאשר לאבא שלך היא טבעית ורגילה ואין מה לחשוש מכך.

מתוך כך אנו יכולים לגשת לשאלה אותה שאלת ולנסות לפרק אותה לגורמים.

אני חושב שעצם זה שהעלית את השאלה ומפריע לך שכך הוא מרגיש (כפי שכתבת שאת מרגישה רע בשבילו) מראה שאת מחוברת אליו ודואגת לו יותר ממה שאת חושבת ולכן את נמצאת בנקודת פתיחה מצויינת.

מה שאציע איננו פתרון קסם אלא מצריך השקעה ומאמץ, אבל לאט לאט את תראי את הפירות של העניין.

לפי דעתי כדאי שתנסי למצוא איזושהי פעילות משותפת לעשות עם אביך, לאו דווקא באופן קבוע אלא אפילו באופן חד פעמי, או אחת לכמה זמן. סתם רעיון שעולה לי בראש, תלכו לבית קפה או מסעדה אחת לחודש חודשיים, או שתצאו לטיול (את יכולה להיות יצירתית). זה ייצור איזשהו מכנה משותף יותר חזק שעליו אפשר לבנות. אם החלטתם ללכת מסעדה את יכולה לנצל את זה ולפרוק את מה שעל הלב שלך, לגבי החברות וההתערבות שלו בשיחות וכד´ (תחשבי לפני כן איך כדאי לך להציג את הדברים כדי שיבין שזה מגיע ממקום טוב ולא יכנס למגננה).

כך גם כששואל אותך שאלה, תרחיבי יותר. את יכולה כשאת מגיעה הביתה לשאול אותו מה שלומו (אפילו בלי לפתח שיחה) זו שאלה קטנה, אבל כשאת שואלת אותה הוא שומע: אבא, אני חושבת עליך ואתה חשוב לי ומעניין אותי. תחשבי איזה עוצמתי זה.

עוד רעיון קטן בעל כח גדול היא אמירת תודה על דברים קטנים, למשל: הוא מביא לך עט ואת עונה תודה, זה בעצם אומר לו: אני מעריכה את מה שעשית בשבילי (כך זה נתפס אצלו). או למשל: נניח שהוא שואל אותך איך היה במבחן? – את יכולה לענות לו היה כך וכך ואז לעצור ולומר, "אבא שתדע שאני ממש מעריכה ששאלת את זה". ברגע שאמרת את המשפט הזה (בהנחה ואת מזדהית עם המשפט וזה מגיע ממקום אמיתי) שברת חומות.

עם זאת, יש צורך בהרבה סבלנות, כיוון שהוא לא יפסיק לצעוק או להתערב בשיחות בבת אחת. זו בעצם מילת המפתח, סבלנות. סבלנות אין קץ.

ברגע שאת תהיי היוזמת תראי שזה ישפיע, לאט לאט אמנם, אבל זה יעשה את שלו.

בברכה,
ישראל אלתר
altarisrael@gmail.com